פסק-דין בתיק ת"ק 1307-05-11

בחודש נובמבר 2010, רכשו התובעים מהנתבעת חבילת טיול מאורגן לארגנטינה, צ'ילה וברזיל, לתאריכים מ-8.1.11 ועד 29.1.11.

אין חולק כי הטיול השתבש ולא התקיים כמתוכנן מראש, כאשר לא עלה בידי התובעים לבקר בכל האתרים שנכללו מלכתחילה בתוכנית הטיול.

טענות התובעים בכתב תביעתם כוללות שתי עילות נפרדות בגינן נדרש הפיצוי.

האחת היא הפסד של 6 ימי טיול, מיום 12.1.11 ועד 17.1.11, עת שהו בעיר פורטו ארנס, כשאינם יכולים לצאת לטיולי הטבע המתוכננים וזאת עקב הפגנות של תושבי פורטו ארנס וסגירת העיר וכאשר התובעים שוהים בבית המלון כל העת, כשהינם סגורים ומסוגרים.

העילה השניה הינה הפסד של 6 ימי טיול נוספים וזאת מחמת שחלק גדול של הטיסות הפנימיות נקבע לשעות הלילה המאוחרות וכן היו טיסות מאסף, כאשר היה בכך כדי לגרום לתובעים לעייפות רבה במהלך היום.

לטענתם, ביקשו התובעים לפני הטיול לקבל את לוח הטיסות הפנימיות, אך הנתבעת לא סיפקה להם נתונים אלה.

בנסיבות אלה, עותרים התובעים לפצותם בסכומים כפי שפורטו בכתב התביעה, כאשר הינם טוענים כי הנתבעת פעלה שלא בתחום לב וכי התרשלה ב"ארגון הטיול ובמהלכו".

התרשלותה של הנתבעת, כמתואר בכתב התביעה, היתה בכך שהחליטה להביא את התובעים לפורטו ארנס, מקום מסוכן, למרות שידעה מראש כי אשר התרחש שם אכן יקרה ולמרות כן לא עשתה לשינוי מסלול הטיול, טרם הגיעם לפורטו ארנס.

בכתב הגנתה פירטה הנתבעת את כל טענותיה שלה, תוך שהינה מכחישה מכל וכל את טענות התובעים וגורסת כי הינן בבחינת "חוכמה בדיעבד".

לטענת הנתבעת, לא היה בידה כל מידע מראש כי שביתה שפרצה בעיר פורטו ארנס תתפתח לכלל הפגנות המוניות ומהומות המלוות בשיבוש דרכי התחבורה וכי יהא בכך כדי לסכל אפשרות המשך הטיול כמתוכנן.

הנתבעת אישרה בכתב הגנתה כי ביום 12.1.11, בעת שהקבוצה הגיעה לפורטו מונט והיתה אמורה לטוס משם לפורטו ארנס, בוטלה הטיסה המיועדת בשל הודעה על שביתה בעיר היעד, אך לאחר מכן קויימו טיסות אחרות לפורטו ארנס.

סמנכ"ל הנתבעת יצר קשר עם מדריך הטיול ועם המדריך המקומי ומשלא היתה באותו שלב כל ידיעה או אינדיקציה לכך שהקבוצה תיתקל בקשיים כאלה שימנעו את המשך הטיול המתוכנן - רכשה מכספה שלה כרטיסים חדשים לטיסה המאוחרת יותר והטיסה את חברי הקבוצה לפורטו ארנס.

כל זאת, עשתה הנתבעת, לגירסתה, כדי שתוכל לעמוד בהתחייבותה כלפי הנוסעים לקיום הטיול כפי שתוכנן וכאשר ההגעה לפורטו ארנס היתה חיונית לצורך המשך הטיול וביקור באתרי הטבע המתוכננים.

הנתבעת עמדה בכתב הגנתה על כך שלא היה לה באותו מועד כל מידע בדוק כי ההפגנות המתוכננות יהפכו למהומות החוסמות דרכי תחבורה למשך מספר ימים וכי למרות כן, ביודעה זאת, בחרה לרכוש מכספה שלה כרטיסים לטיסה מאוחרת יותר לפורטו ארנס ולהסיע לשם את מטיילה, כל זאת רק כדי שיהיו נצורים במלון במשך 5 ימים.

הנתבעת פירטה עוד בטיעוניה כי רק ביום 14.1.11, יומיים לאחר שהתובעים כבר שהו בעיר פורטו ארנס, הודיעה שגרירות ארה"ב כי הינה ממליצה לאזרחיה שלא לצאת לטיול באיזור זה.

משמע - רק במועד מאוחר זה ולא בשלב מוקדם יותר הוצאה ההמלצה שלא לצאת לטיולים באיזור פורטו ארנס.

רק רצונה הכן של הנתבעת, כדבריה, לקיים את החוזה גרם לה להוצאות רבות נוספות אותן נשאה בעצמה, כמפורט בכתב הגנתה.

במהלך שמיעת ההוכחות, חזרו הצדדים על טענותיהם כפי שפורטו בכתבי הטענות.

לביהמ"ש אף הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.