פסק-דין בתיק ת"ק 012255/01

1.         התובע הגיש ביום 25/10/2001 תביעה על סך 5,100 ש"ח נגד ראש עירית בני ברק מרדכי קרליץ.

כתב התביעה תוקן ביום 13/2/2002 וראש עירית בני ברק נמחק מכתב התביעה, ובמקומו נתבעה עירית בני-ברק.

2.         תיק זה הוא תולדה של מחלוקת בין מספר הורים, וביניהם התובע, ובין עירית בני ברק, הנובעת מכך שבנות מסוימות לא התקבלו ללימודים לסמינר ע"ש הרב וולף בבני ברק אלא הופנו ללימודים בסמינר אחר, לטענתם ללא כל סיבה נראית לעין.

הוגשה עתירה לבג"ץ במסגרת בג"ץ 6691/00 אשר המשיבים בה היו, עירית בני ברק, ראש עירית בני ברק, שר החינוך, סמינר בית יעקב ע"ש הרב י.א. וולף זד"ל, סמינר כהנא וסמינר מאיר.

ניתן פסק דין ביום 29/8/2001 שנוסחו כדלקמן:

"המשיבים מספר 6-4 (=הסמינרים - א.כ) הודיעו לנו שלאור המלצתנו ולפנים שורת הדין הם מסכימים קבל את התלמידה מרים צ'יטונה לבית הספר והוא - לאחר שתעבור את הבחינות לפי ההסדר מיום 14/6/2001. כך אנו מחליטים...".

3.         המפקח יוסי צדוק ממשרד החינוך הגיש דו"ח ביום 18/7/2001, אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה, וציין בין היתר כי הוטל עליו לפקח מטעם משרד החינוך על הליכי בחינתן של בקשות העותרות להתקבל ללימודים בשנת תשס"ב בסמינרים ע"ש הרב וולף וכי למעשה רק בתו של התובע, התלמידה מרים צ'יטונה מבקשת להתקבל ללימודים בסמינר וולף.

בסיכום הדו"ח צוין:

"16. לאורן של המסקנות המפורטות לעיל, פרי פיקוחי על הליכי בחינת בקשתה של התלמידה מרים צ'יטונה, הגעתי למסקנה לפיה אין בנמצא כל סיבה עניינית לדחיית בקשת התלמידה".

4.         אין חולק על כך שבתו של התובע לא למדה בכיתה ט' בשנת הלימודים תשס"א ונשארה בביתה כל אותה שנה בניגוד לחוק לימוד חובה, תש"ט - 1949.

5.         על מנת שהבת תעמוד בבחינות קיבלה בתו של התובע שעורים פרטיים, ואביה - התובע, דורש מעירית בני ברק בתביעה זו להשיב לו את הכספים.

6.         לכתב התביעה צורף מסמך מחודש פברואר 2002 הנושא את הכותרת "אישור" ובו אישור כי הבת קיבלה שיעורי עזר באנגלית ושילמה סך 1,450 ש"ח בשנת 2001.

התובע טען כי סך שיעורי העזר הוא בסך 5,100 ש"ח אך אין ביכולתו להמציא אישורים מהמורה לדקדוק, אלגברה וגאומטריה אשר לא הסכימה לתת קבלה.

7.         עירית בני ברק בכתב ההגנה טענה כי יש לדחות את התביעה וזאת בין היתר מהנימוקים כדלקמן:

א)         לפנים משורת הדין הסכימו הסמינרים לקבל את התלמידה לאחר שתעבור את הבחירות.

הסכמה זו היתה של הסמינרים ואין לכך כל קשר לעירית בני ברק.

ב)         התביעה אינה מגלה עילת תביעה נגד הנתבעת .

ג)          התובע נהג באי נקיון כפיים, שכן עשה דין לעצמו ולא שלח את בתו למוסדות חינוך בניגוד לחוק, וכיום - הוא מבקש סעד מבימ"ש.

ד)         עירית בני ברק פעלה עפ"י חוק לימוד חובה תש"ט - 1949 והוצעו לתובע מוסדות חינוך חלופיים בעיר בני ברק ומחוץ לעיר בני ברק ולפיכך אין כל עילת תביעה נגדה.