פסק-דין בתיק ת"א 18798-07-09

1.      בפני תביעה נזיקית המבוססת על עוולת הסגת גבול נגד הנתבעים 1-3 לפיה הסיגו גבול חלקתו של התובע ששטחה 2,255 מ"ר בגוש 19476 חלקה 161 מאדמות כפר חורפיש (להלן: " חלקה 161"). 

2.      עפ"י הנטען בכתב התביעה המתוקן, התובע הינו הבעלים הרשום ובעל מלוא הזכויות בחלקה 161 ואילו הנתבע מס' 1 הינו בעל הזכויות המקורי של חלקת אדמה סמוכה בגודל 1,486 מ"ר מאדמות חורפיש, הידועה בשם חלקה 162, אשר חלקה הצפוני גובל עם חלקה הדרומי של חלקה 161 (להלן: " חלקה 162"); נטען כי הנתבע מס' 1 העביר בחודש 05/09 את זכויותיו בחלקה 162 לשני בניו - הנתבעים מס' 2 ו-3; חלקה 161 אינה כפופה בזיקת הנאה כלשהי לחלקה 162 ואילו הזכויות בחלקות הסמוכות שמספרן 17 ו- 163 (להלן: " חלקה 17", " חלקה 163", בהתאמה), רשומות על שם חברת הימנותא בע"מ (להלן: " הימנותא").

3.      התובע טוען כי במסגרת תפקידו כראש מועצה מקומית חורפיש וכיו"ר פורום ראשי המועצות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל, יצא בחודש מאי 2009 למאבק ציבורי, ועקב צרכי המאבק נאלץ לשהות תקופה ממושכת באוהל מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים; הנתבעים מס' 1-2 ניצלו את העדרו והתעסקותו בעניינים ציבוריים ופלשו באמצעות ציוד מכני כבד לחלקה 161, הכשירו גישה ומרחב דרך לחלקה 162, הכול בתוך התוואי של חלקה 17 וסביבתה, שמו מילוי בשטח ניכר בחלקה, תוך פלישה לחלקה 161 ברוחב ניכר של כ- 7 מ' ויותר, הקימו גדרות, והכול ללא כל זכות או היתר שבדין; משנודע על כך לתובע בירושלים, הוא שלח מודד מוסמך אשר ערך תשריט חלוקה ותיעד את המצב בשטח (צורף כנספח ב' לכתב התביעה); עוד נטען, כי התובע מתכנן מזה שנים הקמת עסק תיירותי בחלקה 161 ואף הגיש תכנית מפורטת מס' גנ/16926 למוסדות התכנון אשר נמצאת בשלבים מתקדמים של רישוי. מעשי הנתבעים 1+2 הרסו את הסביבה הטבעית של חלקה 161 וגרמו בכך לתובע נזק בלתי הפיך.

לאור זאת, עותר התובע לסעדים הבאים:

א.      לצוות על הנתבעים 1-3 בצו קבוע להימנע מכל הסגת גבול ו/או פלישה ו/או שימוש ללא היתר בחלקה 161 בין בעצמם ובין מי מטעמם.

ב.      לצוות על הנתבעים 1-3 לפנות את חומר המילוי ו/או הבולדרים ו/או הפסולת שהניחו בחלקה 161 ו/או לפצות את התובע בסכום של 28,875 ש"ח בגין נזק זה עפ"י הצעת מחיר שצורפה כנספח יג' לכתב התביעה.

ג.        לצוות על הנתבעים 1-3 להרוס את הגדרות שבנו בחלקה 161 ועל חשבונם ו/או לפצות את התובע על הנזק ברכיב זה.

ד.      לצוות על הנתבעים 1-3 לפצות את התובע בגין הנזק הבלתי הפיך שנגרם לסביבה הטבעית של חלקה 161 בסכום של 50,000 ש"ח עפ"י חוות דעת אדריכלית נוף שצורפה לכתב התביעה כנספח יד'.

ה.      לצוות על הנתבעים 1-3 לפצות את התובע בגין כל הוצאה שהוציא לצורך הליך זה ובכלל זה שכר טרחת המודד ושכר טרחת שמאי.

4.      מנגד טוענים הנתבעים 1-3 כי הנתבע מס' 1 ביצע עבודות הכשרת דרך בחודש 01/09 (ולא בחודש 05/09) בחלקה 17 המגיעה לחלקה 162, ועבודות אלה לא פגעו כלל בחלקתו של התובע; מדובר בדרך שהייתה קיימת עשרות שנים ושימשה מעבר דרך לחלקות השונות הסמוכות לחלקה 17 והנתבע מס' 1 רק הכשיר אותה מחדש; הנתבעים לא פלשו לחלקה 161 ולא הקימו בה גדר כלשהי; מאז הכשרת הדרך בחודש 01/09, הנתבע מס' 1 עשה בה שימוש, נכנס ויצא מחלקה 162, הציב רשת תיל על גבול חלקה 162, הכין תוכנית מדידה ותוכנית מפורטת לצורך שינוי יעוד חלקה 162 למגורים, השקיע כספים רבים ושינה עקב כך את מצבו לרעה; תביעה זו לא הייתה באה אל העולם אלמלא פנה נתבע מס' 2 לתובע, בהיותו ראש מ.מ. חורפיש, וביקש את חתימתו על התוכנית המפורטת שהכין נתבע מס' 2 לשינוי יעוד חלקתו מייעוד חקלאי למגורים, תוכנית שהתובע התנגד לה בתוקף בשל טענתו כי תוכנית זו תפגע קשות בתוכניותיו העתידיות להקמת עסק תיירותי בחלקה 161, ואין לתביעה זו כל קשר לעבודות שבוצעו ע"י נתבע מס' 1 בחודש 01/09 שכן עבודות אלה לא פגעו כלל כאמור בחלקה 161; הנתבעים 1-3 מכחישים את הנזקים הנטענים לרבות ממצאי חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.  

5.      הימנותא הגישה כתב הגנתה במסגרתו טענה כי היא חברת בת של קרן הקיימת לישראל והיא צורפה לכתב התביעה המתוקן כנתבעת פורמאלית בלבד. הימנותא מכחישה את כל הנטען בכתב התביעה המתוקן מחוסר ידיעה, ומשאירה את ההכרעה בתביעה לגופה לשיקול דעת בית המשפט.

6.      יצוין כי במהלך ניהול ההליך רכש התובע את כל זכויות הנתבע בדר מערוף (שהיה נתבע מס' 3) בחלקה 162, והתביעה נגדו נמחקה בהסכמת הצדדים עפ"י החלטה מיום 11.1.11. כמו כן, במסגרת אותה החלטה נקבע כי הימנותה תהיה פטורה מהופעה לדיונים נוכח הצהרתה כי לא תיטול חלק במחלוקת שבין התובע ונתבעים 1 ו-2.

7.      בתיק נשמעו ראיות הצדדים עד תום.

מטעם התביעה העידו חמישה עדים: עורכת חוות הדעת מטעם התובע (סומנה ת/1) - אדריכלית הנוף גב' רבקה מן; המהנדס מר נימר פיקרי - עורך תשריט החלוקה (צורף כנספח ב' לכתב התביעה); מהנדס מ.מ חורפיש - מר מוחסן שנאן; קבלן עבודות בניה - מר סלימאן פארס; והתובע עצמו. מטעם ההגנה העידו בעלי הדין  - הנתבעים מס' 1 ו- 2 בלבד.

הוגשו סיכומים בכתב והתיק הובא בפני לצורך הכרעה.

8.      הסוגיות הטעונות הכרעה

א.      האם התובע הוכיח כי הנתבעים 1 ו- 2 או מי מטעמם הסיגו את גבול חלקה 161 שבבעלותו שלא כדין?

ב.      אם התשובה לשאלה א' לעיל חיובית - מה הם הסעדים להם זכאי התובע עקב כך? 

9.      אין חולק כי התובע הינו הבעלים הרשום על מלוא הזכויות בחלקה 161 (ראו: נסח רישום שצורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית התובע). עפ"י גרסת התובע, כאשר נודע לו לראשונה על הסגת הגבול לחלקתו (בחודש מאי 2009) הוא שלח מודד מוסמך אשר הגיע לחלקתו ותיעד את המצב "as made" (ראו: סעיפים 8-10 לתצהיר עדות ראשית התובע והמצוין ע"ג תשריט החלוקה מיום 30.5.09, צורף כנספח ב' לכתב התביעה וסומן כמוצג ת/2). עיון ב- ת/2 מלמד כי עפ"י הנטען הסגת הגבול מצד מי מהנתבעים מתבטאת בהקמת גדר רשת לכל אורך חלקה 161 (מצפון לדרום). כמו כן, צוין ב- ת/2 בקו מקווקו בעט כחול (היוצר משולש שבסיסו ברוחב 7 מ' וקודקודו צמוד לגבול שבין חלקה 17 לחלקה 161), שטח המהווה הרחבת רצועת האדמה (חלקה 17) הקיימת שבין החלקות 161 ו- 164 ו/או "גלישת" חומר מילוי שנעשה בו שימוש בעת עבודות הכשרת חלקה 17 לשטח חלקה 161.