- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"א 11972-09
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
11972-09
6.11.2012 |
|
בפני : יעל ייטב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: נאוה זילברשטיין עו"ד שרון אביטל |
: האוניברסיטה העברית בירושלים עו"ד יריב מדר |
| פסק-דין | |
מבוא
1. התובעת, ילידת 27.3.53, נפגעה בתאונה שאירעה ביום 11.11.07. על פי המפורט בכתב התביעה, נתקלה רגלה של התובעת במשטח P.V.C שלא היה מודבק כראוי לרצפה ועל כן בלטו שוליו מעל פני המדרך. התובעת נתקלה במכשול האמור ונפלה.
2. על פי המפורט בכתב התביעה, הייתה הנתבעת, מעבידתה של התובעת, וכן הבעלים והמחזיק של הבניין.
3. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת האחריות והאשם התורם, וכן בהערכת הנזק שנגרם לתובעת והפיצוי הראוי בגינו.
נסיבות התאונה :
4. בתצהיר עדות ראשית פירטה התובעת שבסיום יום העבודה, בשעה 19:00 לערך, נגשה להחתים את שעון הנוכחות הנמצא בבית הספר לחינוך. לאחר החתמת השעון נגשה לשירותי הנשים הסמוכים, וכשיצאה מהם נתקלה בשולי השטיח. התובעת פירטה שהיא לא שמה לב לכך ששולי השטיח בולטים, היא הלכה הליכה רגילה, לא מיהרה, והסתכלה בכיוון ההליכה.
5. בעקבות היתקלותה בשולי השטיח השתטחה התובעת על הרצפה. על פי תיאורה, היא הרגישה בכאבים חזקים בכל הגוף. המקום היה ריק מאנשים, ועל כן בעודה שוכבת על הרצפה, התקשרה לביטחון. איש הביטחון וחברו הגיעו למקום, הרימו את התובעת מהרצפה והשכיבוה על ספסל. לאחר מכן הזעיקה את בעלה, שלקח אותה מהמקום למרפאת טר"מ.
6. בחקירתה הנגדית השיבה התובעת כי המעבר לשעון הנוכחות אינו דרך המסדרון שבו נפלה, וכי רק בשעה שממשיכים לחדר השירותים הסמוך עוברים דרך המכשול שבמסדרון. כן השיבה שהיא המעיטה להשתמש בחדר השירותים האמור כיון שסמוך לחדרה מצוי חדר שירותים אחר, בקומה שמתחת למיקום חדר השירותים שליד שעון הנוכחות. התובעת אף השיבה שלא הייתה בעיית תאורה במקום, הייתה שם תאורה רגילה.
7. בעלה של התובעת, פירט בתצהיר עדות ראשית שהגיש, כי בסביבות השעה 19:00 התקשרה אליו התובעת למכשיר הטלפון הנייד, וספרה לו שהיא נפלה בפרוזדור עבודתה. כן סיפרה שהיא נפלה על ידה וכי היא סובלת מכאבים עזים. כשהגיע לאוניברסיטה בהר הצופים מצא את התובעת במסדרון, סמוך לשעון הנוכחות בבית הספר לחינוך. לפני שעזבו את המקום הראתה לו התובעת היכן נפלה. במקום שעליו הצביעה ראה שוליים מורמים של יריעת לינולאום בנקודות החיבור או ההשקה שבין שתי יריעות ששימשו לחיפוי הרצפה.
8. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית גם של חברתה לעבודה, גב' ליאת ונטורה. העדה הצהירה כי שמעה אודות התאונה בדיעבד, והציעה לתובעת לצלם את המקום. התובעת הסבירה לעדה היכן נפלה, בין השירותים לשעון הנוכחות, והעדה ניגשה למקום וצילמה את המכשול. העדה הבהירה כי היא עוברת במקום פעמיים ביום לפחות, בעת החתמת הכרטיס, ועל כן מצאה את המקום בקלות. לאחר שצילמה את המקום אישרה לה התובעת ששם בדיוק נפלה.
9. העדה השיבה בחקירה נגדית שאת התמונות צילמה זמן קצר לאחר האירוע.
10. לאחר עיון בראיות הצדדים ובטענותיהם, מצאתי שיש לקבל את גרסתה של התובעת לנסיבות התאונה.
11. עדותה של התובעת הייתה עדות אמינה, והיא נתמכה בעדותה של בעלה, שהייתה עדות אמינה אף היא. הבעל הגיע למקום האירוע זמן מה לאחר שאירע, וראה את המכשול שעליו הצביעה התובעת.
12. עדות התובעת נתמכה גם בעדות חברתה, אשר שוחחה עמה סמוך לאירוע, ועל פי הכוונתה ניגשה למקום המוכר לה היטב וצילמה את התצלומים שהוגשו לבית המשפט. העדה העידה שהתובעת אישרה לה לאחר קבלת התצלומים שהמכשול המצולם בהם הוא המכשול שגרם לנפילתה. כן אישרה העדה שאף היא נתקלה מספר פעמים במכשול האמור.
אחריות הנתבעת
13. אשר לאחריותה של הנתבעת, לא תיתכן מחלוקת של ממש לקיומה של חובת זהירות מושגית המוטלת על בעל מקרקעין או על המחזיק במקרקעין, למנוע מכשול במקרקעין דוגמת המכשול שגרם לנפילתה של התובעת. לא תיתכן גם מחלוקת בדבר חובת הזהירות המושגית המוטלת על מעביד כלפי עובדיו, לדאוג לסביבת עבודה בטוחה. השאלה הנשאלת בענייננו הינה האם קיימת גם חובת זהירות קונקרטית, או שמא מדובר בסיכון טבעי ורגיל של נפילה במדרגות.
14. כפי שנקבע ע"י כב' השופט א' ברק (כתוארו אז) בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז (1) 113, 120-121 :
" חיי היום - יום מלאים סיכונים , אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים , מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין . הטעם לכך הוא , שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת , ובגינם נקבע , כעניין של מדיניות משפטית , כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת . סיכונים אלה סבירים הם , וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון ... מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עשוי לעיתים למעוד ולהחליק ... אלה הם סיכונים סבירים , אשר יש להכיר בהם ולחיות עמם בחיי היום - יום . ההולך לבית - מרחץ אינו יכול להתלונן על שהרצפה חלקה ..., והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק , הנובע מסיכונים , שהם טבעיים לאותה נדנדה ... המשחק עם כלב עשוי להישרט ... והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו . אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים .
חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון . הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר . רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית . ".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
