סגן הנשיא א' אברהם
1. העותר נושא מאסר ראשון בן 13 שנה שהושת עליו בבית דין צבאי בגין הרשעתו בחמש עבירות שעניינן פיגועי ירי והשלכת פצצה לעבר כח צה"ל בטול כרם וסביבתה. נוסף על כך היה העותר מעורב בעסקאות אמל"ח יחד עם אחרים, ובין היתר רכש 5 רובי קלצ'ניקוב.
2. משמלאו שני שלישים למאסרו הוא ביקש להשתחרר על תנאי, וועדת השחרורים דחתה את בקשתו. בהחלטתה נסמכה הועדה על חוות דעת של שב"כ, לפיה העותר ישוב למעגל הטרור אם ישוחרר, בהיותו "פעיל טרור צבאי נחוש ומסוכן אשר פעל רבות לקידום והכוונת פעולות עוינות כנגד כוחות הבטחון". ועדת השחרורים נסמכה עוד על כך, שהעותר החזיק חומר הסתה, כפי שעולה ממידע מודיעיני שהונח לפניה. הועדה לא סברה, כי בכך שהעותר השלים תעודת בגרות יש כדי להצביע על שינוי באידיאולוגיה שהביאתהו לבצע את מעשי הפשע שעשה. גם הדברים שהשמיע העובד הסוציאלי במכתבו לא הניחו את דעתה של הועדה, שסברה כי דברי החרטה שהשמיע העותר באוזני העובד הסוציאלי נאמרו לקראת הדיון בבקשת השחרור, משמע מתוך רצון להשתחרר על תנאי, ולא משום שינוי בתפיסת עולמו.
3. על החלטה זו מלין העותר, בעתירה שהניח לפנינו, ובה הוא מבקש לשכנע כי אין היא סבירה. הוא קובל על כך, שכל שהועדה שקלה היה חומרתן של העבירות שעבר, אף שגזר הדין מלמד על כך, שהפיגועים בהם נטל חלק לא סיכנו את כוחות הבטחון. הוא מוסיף וטוען, כי העבירות נעברו באווירת האינתיפדה השניה, בהיותו צעיר בן 24 שנה, ומאז הוא בגר, למד את ליקחו וזנח את הקו האידיאולוגי שהביא למאסרו, כך העותר בעתירתו.
העותר מלין עוד בעתירתו על כך שהועדה הסתמכה על חוות הדעת של שב"כ, שאין בה דבר לבד מתיאור המעשים שבגינם הוא נשפט. חוות הדעת אינה מציגה כל מידע עדכני, שיש בו כדי להצביע על המשך פעילות עוינת של העותר במהלך מאסרו, ומכאן שאין בה ללמד על מסוכנותו היום, כך העותר בעתירתו.
ועוד מלין העותר על כי הועדה לא הביאה בחשבון שיקוליה את רצונו להשתקם, ואת זניחתו את האידיאולוגיה שהביאה למאסרו, כפי שלא נתנה לחוות הדעת של העובד הסוציאלי את משקלה הנכון. הוא טוען עוד, כי העובדה כי נבחר להיות דובר של האגף בו הוא נושא את עונשו אינה מצביעה על המשך של פעילות עוינת, שהרי על פי פקודת בתי הסוהר צריך שיהא דובר לכל אגף.
4. המשיבה ביקשה, בתורה, להותיר את החלטת ועדת השחרורים על כנה, בהיותה סבירה.
5. לאחר עיון בעתירה ובתשובה שניתנה לה, שמיעת בעלי הדין על-פה ועיון בתיק ועדת השחרורים, לא ראינו להתערב בהחלטת הועדה, משמצאנו אותה סבירה. ועדת השחרורים שקלה את מלוא השיקולים הצריכים לעניין, ובכלל אלה שלל הטענות שטוען היום העותר לפנינו. למעלה מכך, לא יכולנו לראות רבב בהפעלת שיקול דעתה, ובמסקנות אליהן הגיעה. כל אלה הביאו אותנו לכלל דיעה, כי החלטת הועדה לא נפגמה בחוסר סבירות קיצוני. בשורות הבאות נבהיר את טעמינו.
6. כפי שהטעימה הועדה הנכבדה, המעשים שבגינם הורשע העותר הינם חמורים, וחומרתם מצביעה, היא לעצמה, על הסכנה העשויה להישקף מן העותר אם ישוחרר. עסקינן במי שירה על כוחות צה"ל והשליך לעברם פצצה. איננו מקבלים את הטענה, כי מעשים אלה לא סיכנו את כוחות הבטחון. הירי לעברם לא נעשה כי אם על מנת לפגוע, והעובדה לבדה, כי מעשיו לא צלחו מבחינתו, ואיש לא נפגע, אינה מפחיתה מן המסוכנות. עובדה היא, שבית הדין הצבאי גזר עליו לא פחות מ-13 שנות מאסר בפועל, ללמדך על החומרה שגם הוא ראה במעשים.
7. ככל הנוגע לחוות הדעת של שב"כ, אכן אין בה מידע החורג מן המאורעות שהביאו למאסרו של העותר, בלא שהיא מצביעה על ממצאים אודות התנהגותו במהלך מאסרו. אלא שחשיבות יש לראות בה בכל זאת, משזו ניתנה על ידי הגורם המקצועי, הבקי בפעילות טרור, בין של מי שמשתייכים לארגון זה או אחר ובין מי שפעלו שלא מטעם ארגון טרור. דברי שירות הבטחון עשויים להוות נדבך מחזק למסקנה, הנלמדת מחומרת המעשים בהם הורשע העותר.
8. אנו מקבלים את טענת העותר, לפיה העובדה לבדה שהוא שימש דובר של האגף, אינה מלמדת על המשך פעילות עוינת מצידו. אלא ששיקול זה לא הובא לחובתו בהחלטת הועדה. יחד עם זאת, מתוך המידע המודיעיני החסוי שהונח לפנינו נמצאנו למדים, כי העותר ממשיך להחזיק בקו האידיאולוגי שהובילו מלכתחילה למעשים שעשה כנגד כוחות הבטחון. בתוך כך ראינו חומר הסתה בו החזיק העותר, המלמד על הלך רוחו והשקפת עולמו, שנראה כי לא נזנחו במהלך מאסרו בבית הסוהר.
9. על רקע הדברים הללו יש לראות את חוות הדעת של העובד הסוציאלי, לפיה זנח העותר את האידיאולוגיה העומדת ברקע למעשים שעשה. כפי שסברה ועדת השחרורים סבורים אף אנו, כי אפשר בהחלט, כי העותר לא הביע את דברי החרטה כי אם משום רצונו לזכות בשחרור מוקדם מכלאו.
10. על כל אלה נוסיף, כי כאשר עניין לנו באסיר, שהעבירות שעבר נעשו על רקע אידיאולוגי, הנטל רובץ על כתפיו להוכיח כי זנח את הקו האידיאולוגי שהנחה אותו בביצוע העבירות. במקרה שלפנינו לא יכול היה העותר להצביע על דבר, לבד משיחותיו עם העובד הסוציאלי, ודברי החרטה שהביע בפניו ובפני ועדת השחרורים. באלה אין די כדי להרים את הנטל, לא כל שכן כאשר מידע מודיעיני מלמד על היפוכה של מסקנה, כגון דברי ההסתה שנתפשו בכליו, מהם למדנו, כאמור, כי לא זו בלבד שהקו האידיאולוגי לא נזנח, כי אם הוא שריר וקיים אצל העותר, שלא יכול לראות במעשים דוגמת אלה שעשה כמעשי טרור, כי אם מעשים לגיטימיים.
11. מכל הטעמים הללו לא יכולנו לראות בהחלטת ועדת השחרורים בבחינת החלטה בלתי סבירה באורח קיצוני. על כן אנו דוחים את העתירה.
ניתן היום, ד' שבט תשע"ג, 15 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.