פסק-דין בתיק ערעור 23/13

1.      המשיב, רנ"ג יוסף לוי, הורשע בבית הדין קמא, על פי הודאתו, בעבירה של אי אחיזת הגה הרכב בשתי הידיים, לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ובעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, לפי תקנה 54(א) לתקנות האמורות. עניינן של העבירות בכך שהמשיב עשה שימוש בטלפון נייד בעת שנהג ברכב, שהיה בתנועה, ללא שימוש בדיבורית. מספר ימים אחר כך נהג המשיב בדרך שבה המהירות המירבית המותרת היא 80 קמ"ש, במהירות של 107 קמ"ש. בית הדין קמא ראה לקחת בחשבון את חוות דעת מפקדו של המשיב ואת השיהוי, של כשנה, בהגשת כתב האישום והטיל על המשיב 45 ימי פסילת רישיונות הנהיגה על תנאי ו- 800 ש"ח קנס.

2.      התביעה הצבאית ערערה על קולת העונש ועל כך שבית הדין קמא נמנע מלהפעיל עונש פסילה מותנה בן חודשיים שהיה תלוי כנגד המשיב, בשל הרשעתו בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר. התביעה סבורה כי לא ניתן משקל ראוי לחומרתה של כל אחת מן העבירות שבגינן הורשע המשיב, להצטברותן ולסמיכות הזמנים ביניהן. על כן ביקשה התביעה, לכתחילה, להורות על הפעלת העונש המותנה באופן מצטבר לעונש פסילת רישיונות בפועל, שיהלום את חומרת הדברים.

3.       טרם דיון הודיעו הצדדים כי נקשרו ביניהם בהסדר טיעון, שבמסגרתו ביקשו לקבל את הערעור, כך שיוטלו על המשיב גם חמישה עשר ימי פסילת רישיונות בפועל שירוצו בתקופת חגי תשרי, רכיב הקנס יועמד על 1,200 ש"ח ועונש הפסילה שתלוי כנגד המשיב יוארך בשנתיים. בהמשך, משפסק הדין לא ניתן בתוך תקופת החגים, תיקנו הצדדים עתירתם המשותפת וביקשו כי הערעור יתקבל, במובן זה שהפסילה המותנית תוארך בשנתיים והקנס יועמד על 1,500 ש"ח. מטעם המשיב הוגשו חוות דעת מפקדיו, אשר מהן עלה כי המשיב נושא בתפקיד מבצעי וייחודי, שבמסגרתו הוא נדרש להיות זמין בכל עת ולנהוג אל המקום שבו הוא נדרש. התביעה הדגישה כי להשקפתה מתקיימים כאן שיקולים מיוחדים אשר מצדיקים לחרוג מן הכלל של הפעלת הפסילה המותנית, ובעיקרם חלוף הזמן ממועד מעבר העבירות, הוותק הרב של המשיב בנהיגה, ללא עבירות במהלך השנים (פרט להצטברות העבירות שבה עסקינן), העובדה כי רישיונו הצבאי של המשיב הותלה מנהלית והיזקקותו של המשיב לרישיון הנהיגה לצורך מילוי תפקידו, שהוא, כאמור, תפקיד ייחודי וחשוב. 

4.      ברגיל ראוי היה להפעיל את עונש הפסילה המותנה ולהטיל עונש פסילה בפועל נוסף, נוכח הישנות העבירות, בתוך פרק זמן קצר, על רקע הרשעתו הקודמת של המשיב, וביתר שאת כשעסקינן בנגד בכיר וותיק.

5.      משכך, התלבטתי לא מעט האם ראוי לכבד הסכמתם של הצדדים. הצדדים אכן הצביעו על צבר של נסיבות מקלות - כתב האישום הוגש זמן ניכר לאחר שנעברו העבירות; בבית הדין קמא לא נלקח בחשבון פסק הדין הקודם בעניינו; ההסכמה המקורית, שלפיה יפסל רישיון הנהיגה לתקופה קצרה בעת החגים, כדי לא לפגוע במהלך תפקידו של המשיב ביחידה, לא יצאה לפועל; המשיב נושא שנים ארוכות בתפקיד יוצא דופן בחשיבותו ובמידת הסיכון שבצידו וזמינותו בכל עת היא בעלת חשיבות רבה לצבא. באיזון הדברים, בראיית מכלול השיקולים האמורים והעובדה כי מתבקשת הכבדה ברכיב הקנס, ולא בלי היסוס, מצאתי, בנסיבות הקונקרטיות ויוצאות הדופן הללו, כי המוצע נדחק לתוך מתחם הסביר ואני רואה, על כן, לכבד את הסכמת הצדדים.

6.      הערעור מתקבל אפוא. תקופת הפסילה על תנאי שהוטלה על המשיב בתיק ז"י (תעבורה) 302/11 תוארך בשנתיים. הקנס יועמד על 1500 ש"ח וינוכה ממשכורתו של המשיב בחמישה שיעורים שווים. רכיב הפסילה המותנית שהטיל בית הדין קמא ייוותר בעינו.

 ניתן היום, ט"ז בכסלו התשע"ד, 19 בנובמבר 2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.

חתימת המגיה: _________________                העתק           נאמן             למקור
                                                                                    סגן       סבטלנה     סוברנקו         
תאריך: ______________________                  קצינת           בית                 הדין