ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1303-05
03/01/2006
|
בפני השופט:
1. יצחק כהן 2. האשם ח'טיב 3. אסתר הלמן
|
- נגד - |
התובע:
הרצל בן שבת עו"ד טל אברהם
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד רן שחם
|
פסק-דין |
המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של מעשים מגונים בניגוד לס' 348 (ג) לחוק העונשין, ה'תשל"ז - 1977
סיפור המעשה על פי כתב האישום מלמד כי המערער ביצע בקטינה ילידת 28/3/85 מעשים מגונים עת זו הייתה בדרכה לבית הספר, המעשה בוצע בתוך גן ציבורי כאשר המערער אוחז בחזה של הקטינה ומנסה להצמידה לגופו.
המתלוננת השכילה להמלט מידי המערער וברחה מהמקום.
בית משפט קמא לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש לרבות קבלת תסקיר שרות מבחן מיום 3/7/05 המלמד על אי שיתוף פעולה מלא עם קצין המבחן ולאחר שהונחה בפניו גם חוות דעת הממונה על ביצוע עבודות השירות על פיה נמצא כשיר.
בית משפט קמא כאשר הנו מודע למגבלות המערער ולטיעוני הסניגור בהרחבה לנכותו, לנסיבותיו האישיות, הזמן שחלף (הזמן חלף כי לא ניתן היה לאתר את המערער אשר לא נענה להזמנות בית המשפט) ולהרשעותיו הקודמות של המערער, עבירות מין ועבירות אלימות ולאחר שהניח על כפות המאזנים את הנדרש, קבע כי אין מקום למאסר בדרך של עבודות שירות וגזר על המערער 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר על תנאי של 12 חודשים לתקופה של 3 שנים על העבירה בה הורשע.
המערער מלין על חומרת העונש לטעמו, חוזר ומפנה לחוות הדעת הפסיכיאטרית, לחוות הדעת הפסיכולוגית, לטענתו היום גם מדובר במצב שונה, המערער לומד בישיבה והמציא מסמכים על כך.
ב"כ המערער חוזר וטוען בפנינו למצבו הנפשי של המערער, לנסיבותיו האישיות, לזמן שחלף, ללימודיו בישיבה וסבור שהעונש ההולם הנו מאסר בדרך של עבודות שרות.
מנגד, מבקש ב"כ המשיבה לדחות את הערעור, מציין את חומרת העבירה ואת עברו הפלילי של המערער והגיש פסיקה.
ראוי לציין כי ביום 8/11/05 ראינו לנסות ולבחון היבט טיפולי ושרות המבחן התבקש להמציא תסקיר באשר למערער.
התסקיר המעודכן מיום 1/1/06 מלמד שהמערער לא הפנים למעשה את חומרת מעשיו.
התסקיר מלמד על אורח התנהגותו הנלוז של המערער, הציג עצמו כקורבן, לדבריו לא גרם נזק לקורבנותיו, לא ראה בסבל הקורבנות, עסוק בעצמו, משתמש במנגנוני הדחקה והגנה, שרוי בחרדה ממאסר וסופו של תסקיר, אין בו המלצה טיפולית.
ראוי לציין כי קצין המבחן ראה לציין כי מצבו השכלי של המערער אינו מהווה עילה והצדקה לביצוע מעשיו, אין בו נזקקות טיפולית, מדובר בהתנהגות רצדיביסטית ואי קבלת אחריות למעשה (אחריות מילולית בלבד).
לאחר שבחנו את המכלול בפנינו, אנו רואים לדחות את הערעור.
דעתנו כדעת בית משפט קמא.
המערער ביצע מעשה נלוז, בזוי ומכוער בקטינה.
אנשים כמערער יש להרחיק מקרב החברה.
שעה שהמערער העז לאור יום, בגן ציבורי לבצע מעשים מגונים בקטינה וכאשר מדובר לא במעידה חד פעמית אלא במערער אשר לחובתו הרשעות קודמות בעבירות מין (3 פעמים) וכן עבירות רכוש ועבירות אלימות, אין זה המקרה לביצוע מאסר בדרך של עבודות שרות.
לא למותר לציין גם את התסקיר העדכני כפי שפורט לעיל המלמד למעשה על אי נטילת אחריות, אי הפנמת חומרת המעשים.
מדובר בפגע רע אשר חוזר ומבצע עבירות בצורה קשה ומכוערת ולא למותר לציין שחוות דעת הממונה לעולם המלצה היא ובדין לא קיבל בית משפט קמא בדיון בפניו את המלצת הממונה.