פסק-דין בתיק עפ 1192/06

בעקבות דיון שהתנהל בפנינו ביום 12/09/2006, הוחלט לפנים משורת הדין, לאפשר למערער למצות את ההליך הטיפולי בפני שרות המבחן, בטרם יוכרע ערעורו על גזר הדין.

המערער נדון לשבעה חודשי מאסר בפועל, למאסר מותנה בן 10 חודשים, ולפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, לאחר שהורשע בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל נטו של 4.8447 גרם, שלא לצריכה עצמית.

חרף התנהלותו בפני בית המשפט קמא, והתרשמות שרות המבחן מחוסר שיתוף הפעולה שלו, ולמרות שהמערער לא עשה מאמץ ראוי ואף הטיח האשמות בשרות המבחן, ראינו לנכון לאפשר לו לפנות שוב לשרות המבחן, לשם קבלת תסקיר מעודכן בעניינו, לאור גילו הצעיר, מועד ביצוע העבירה, והעובדה כי בראשית ההליך, ובטרם ניתק את הקשר עימו, הגיע המערער למספר מפגשים עם קצין המבחן.

התסקיר המעודכן שבפנינו מאשש, למרבה הצער, את התרשמותם של בית המשפט קמא ושרות המבחן. למערער ניתנו הזדמנויות רבות בעת שניהל משפטו, להוכיח כי יש בו נכונות לשנות את דרכיו, והוא לא ניצלן; וגם כאשר זכה במסגרת זו להזדמנות נוספת, לפנים משורת הדין, לא ניצל אותה.

מן התסקיר עולה כי המערער נהג בחוסר אחריות וזלזול בקשר עם מטפליו ביחידה לנפגעי סמים. בדיקות השתן שנערכו לו לא הכילו שרידי שתן. עם זאת, האבחון לא הושלם עקב העדר שיתוף הפעולה ולכך יש להוסיף כי לבדיקת שתן מפתיעה בחר המערער שלא להופיע, בטענה כי שכח אודותיה, אף שהוזמן באותו יום טלפונית. שרות המבחן התרשם מהתנהגות מניפולטיבית, חוסר מוטיבציה והעדר מגויסות לתהליך טיפולי.

לאחר כל זאת, טוען בפנינו ב"כ המערער כי מלכתחילה לא נזקק העותר לטיפול בתחום הסמים, מכיוון שאיננו משתמש בסמים כבר מספר שנים.

לא ניתן לקבל טענה זו. המערער עצמו ביקש לאפשר לו למצות את ההליך הטיפולי, אך לא הפגין רצינות ומוטיבציה לעשות כן. אין כל וודאות כי המערער הפסיק להשתמש בסמים, (בפרט כאשר הוא נמנע מלהתייצב לבדיקות שתן פתאומיות), ההחלטה כי איננו נזקק לטיפול נעשתה על דעת עצמו, מבלי שסיים את הליך האיבחון, וממילא הליך הטיפולי איננו מתמצה בגמילה פיזית מן הסם.

בהתנהלותו עד כה הפגין המערער העדר כל מוטיבציה לשנות את דרכיו, וזלזול בהליכי בית המשפט, אותם ניצל בדרך לא ראויה.

העונש שהוטל על המערער בגין עבירה חמורה של החזקת סם מסוג הרואין, בכמות גדולה שאיננה לצריכה עצמית, מאזן כראוי בין האינטרסים השונים ואף נוטה לקולא.

רבות נאמר אודות חובתו של בית המשפט לתת יד למיגור נגע הסמים. הדברים צריכים לבוא לידי ביטוי בעונשים מרתיעים, בפרט כאשר מדובר בעבריין בעל הרשעות קודמות, לרבות בתחום הסמים, כפי המערער.

סיכומו של דבר, לא מצאנו כל הצדקה להתערב בעונש שנגזר על המערער ע"י בית המשפט קמא, שאיננו חורג ממידת הענישה הנהוגה, ובודאי שאיננו חורג ממנה במידה המצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור .

ניתן היום כ"ג בחשון, תשס"ז (14 בנובמבר 2006) במעמד הנוכחים.

____________________        ________________________      _________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד        גבריאלה (דה-ליאו) לוי - שופטת        הלמן אסתר - שופטת

ב"כ המערער : אבקש לעכב את ביצוע פסק הדין לשבועיים ימים, כדי להתארגן. אציין כי המערער התייצב לכל הדיונים.

ב"כ המשיבה : אנו מתנגדים לכל עיכוב נוסף. הערעור הוגש מיוני, המערער שמע את הטיעונים והיה עליו להערך ואנו מתנגדים לכל דחייה נוספת. גם אין סיבה עניינית.

החלטה

איננו רואים כל מקום לעכב את ביצוע פסק הדין. המערער יחל מיד את ריצוי מאסרו.

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ז (14 בנובמבר 2006) במעמד הנוכחים.

____________________        ________________________      _________________