פסק-דין בתיק עפ 1008/07

כב' השופט זיאד הווארי - אב"ד:

1.         המערער הועמד לדין בפני בית משפט השלום בטבריה בתיק פלילי 2818/05, בו יוחסה לו עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7 (א) + 7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג - 1973 (להלן: "פק' הסמים המסוכנים").

            בכתב האישום נטען, כי בתאריך 19/10/94 בסמוך לשעה 08:35 בבית סוהר חרמון בו היה המערער מרצה עונש מאסר, החזיק המערער בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 3.7751 גרם נטו שלא לצריכה עצמית, וזאת ללא היתר כדין או רשיון מהמנהל.

            ברשימת עדי התביעה, הופיע כעד מס' 7 מר שלמה נתניאן (להלן: "נתניאן"), מהמטה הארצי שערך חוות הדעת לעניין משקל הסם שנתפס ברשות המערער.

2.         המערער היה מיוצג ע"י סניגור מתחילת הדיון בפני בית משפט קמא. בישיבת ההקראה שהתקיימה בפני כב' השופט דורון פורת, הודה המערער בהחזקת הסם, אולם כפר בכמות. לטענתו, הוא החזיק ב- 1 גרם סם מסוג הירואין. לאור זאת, ביקש להזמין את מר נתניאן.

            בישיבה נוספת, חזר המערער על גרסתו כי הוא אכן הודה בהחזקת סם במשקל של 1 גרם וכפר בכמות הסם הנטענת בכתב האישום.

3.         בישיבה מיום 24/05/06 התייצב מר נתניאן לעדות בבית משפט קמא. במהלך חקירתו הראשית, הוגשה חוות הדעת שערך (ראה ת/1), על פיה משקל הסם שנפלט מגופו של המערער הינו 3.7751 גרם נטו.

            בחקירתו הנגדית, העיד מר נתניאן כי משקל הסם נטו כפי שמופיע בחוות הדעת, משקל זה אינו כולל את הנייר והפלסטיק. לשאלת הסניגור אם הוא שקל את הסם באופן אישי, השיב מר נתניאן כי מי ששקל פיסית את הסם הייתה בחורה שעבדה אצלם בשם לימור בן דוד. בהמשך נשאל מר נתניאן:

"ש: יש להניח בהנחה גבוהה מאד שמאחר שהיא שקלה את הסם, זה מייתר את השקילה שלך, אין צורך שתשקול את זה בשנית.

ת: נכון, הבחורה הזו לימור בן דוד עברה הכשרה של שקילת סמים, ואנו לא פעם בדקנו אותה והשקילה נעשתה בפיקוח שלי ואין צורך שאשקול שוב.

            ש: אמרת שלימור בן דוד שקלה ולכן לא חזרת על השקילה.

            ת: נכון.

ש: האם ציינת בחוות דעת שלך או בנספחים אחרים, הזכרת את שמה של לימור בן דוד.

ת: יש לי מדבקה של המשקל, אני מציג לבית המשפט את המדבקה עם תאריך השקילה והשם של לימור בן דוד, זו מדבקה שיוצאת אוטומטית מהמחשב שמחובר למאזנים שבו שוקלים את הסם. מדובר במאזנים אנליטים."

בהמשך נשאל שוב מר נתניאן אם הוא אישית לא שקל את הסם, ומר נתניאן הדגיש שוב כי נכון שהוא לא שקל אישית את הסם, אולם הוא סמך על מי ששקל תחת פיקוחו (ראה עמ' 13 לפרוט' בית משפט קמא מיום 24/05/06).

מר נתניאן נשאל בהמשך ע"י הסניגור אם לימור שקלה את הסם כשהוא נקי או כאשר היה מזוהם בצואה, ומר נתניאן השיב:

"הסם הזה הגיע כמשלוח ראשון ביום 21/10/04 כאשר הסם היה מזוהם בצואה, ובמשטרה שקלו את הסם, 16.5 גרם, יותר מפי 4 ממה שאנו קבענו. במקרה כזה אנו לא פותחים בגלל הזיהום הביולוגי שיש על הסם, זה נשלח בחזרה לתחנה שם שטפו את הצואה מהאריזה, וגם זה מצויין בתיק ואז הגיע בחזרה למעבדה אז אנו פתחנו את החומר מהאריזות שלו ושקלנו והגענו למשקל של 3.7751 נטו בלי האריזות ובלי שום דבר." (עמ' 14 לפרוט' של בימ"ש קמא)

המומחה הסביר בהמשך, כי לימור סיימה תיכון, עברה הכשרה בנושא של שקילת סמים, רישום תיקים המגיעים למעבדה, וכאשר הוא עובד יש פיקוח מלא עליה של מי שעובדת איתו מטעמו או מטעם סגנית מנהל המעבדה או מנהל המעבדה (עמ' 14 לפרוט' בימ"ש קמא).

4.         בהסתמך על חוות הדעת ת/1 ועדותו של מר נתניאן, הרשיע בית משפט קמא את המערער בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, גזר על המערער מאסר לתקופה של 24 חודשים, מהם 12 חודשים מאסר בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור ויורשע על כל עבירה על פק' הסמים המסוכנים ו/או נהיגה בזמן פסילה. בנוסף פסל את המערער מלהחזיק ברשיון נהיגה למשך 12 חודשים מיום שחרורו מהכלא, כן הטיל עליו לחתום על התחייבות ע"ס - 1,000 ש"ח למשך שנתיים.