פסק-דין בתיק עפ"ג 11173-04-12

לא ביקשנו תשובת המשיבה.

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 51460-02-11 (בימ"ש שלום בראשל"צ) בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות ובהפרת הוראה חוקית ונידון לשנת מאסר בפועל, ל- 9 חודשי מאסר על תנאי ו- 5 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, חויב לחתום על התחייבות בסך 2,000 ש"ח וחויב לפצות את המתלונן בסכום של 1,500 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בימ"ש קמא לא התחשב בגילו הצעיר של המערער, בעברו הנקי, ובנסיבות יוצאות הדופן בהן התרחש האירוע כאשר ההסלמה באלימות מצד המערער באה בעקבות התנהגותו של המתלונן כאשר לקח בקבוק זכוכית ושבר אותו על ראשו של המערער.

כמו כן טוען ב"כ המערער כי הפציעה שנגרמה למתלונן לא היתה חמורה וכי לא נפגעו איברים חיוניים בגופו אלא היו רק דקירות בירך ובכף הרגל.
כמו כן טוען ב"כ המערער כי לא מן הראוי היה להסיק מסקנות לחובתו של המערער מתסקיר המבחן שהיה בפני בימ"ש קמא ואשר צורף להודעת הערעור, שכן המערער שיתף פעולה עם קצין המבחן והופיע למפגשים בקבוצות הטיפוליות.

ב"כ המערער מעלה טענה של אכיפה בררנית בין המערער לבין המתלונן כאשר המתלונן לא עמד לדין בגין האלימות שנקט כלפי המערער ומסיבה זו הסכימה המשיבה לשחרורו של המערער בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית שבו שהה במהלך שנה.

עיון בגזר-הדין נושא הערעור מעלה כי בימ"ש קמא התייחס בחומרה, ובצדק, להתנהגותו של המערער.

איננו מקלים ראש בהתנהגותו של המתלונן ששבר בבקבוק זכוכית על ראשו של המערער, אך הדבר בא בעקבות מכות שהיכה המערער את המתלונן מספר פעמים בצווארו והתגובה של המערער כלפי המתלונן, לא רק מיד לאחר שהיכה בראשו בבקבוק הזכוכית אלא גם לאחר שחזרו שניהם ברכבו של המתלונן, כאשר המתלונן נוהג ברכב, מהטיפול הרפואי, היתה תגובה לא מידתית שהצדיקה את התגובה העונשית של בית משפט קמא.

בימ"ש קמא לא התעלם מגילו הצעיר של המערער ומהעובדה שאין לו עבר פלילי, אך אין באלה כדי להצדיק הקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער, גם אם יצטרך לרצות אותו מאחורי סורג ובריח.

בימ"ש קמא זקף לחובתו של המערער את האמור בתסקיר שירות המבחן שהיה בפניו ואשר צורף להודעת הערעור, שכן באותו תסקיר נאמר כי שירות המבחן התרשם שהמערער חווה את ההליך המשפטי ואת מצבו באופן שטחי בלבד, הוא לא מכיר בבעייתיות בתפקודו, ומתקשה להכיר בחלקים המכשילים באישיותו כך שאינו בשל לערוך שינוי מהותי באורח חייו חרף נסיונות שירות המבחן לגרום לו לערוך שינוי כזה הן במסגרת קבוצתית והן במסגרת פרטנית.

משכך, אין תימה ששירות המבחן לא ראה יעילות בהמשך הקשר בינו לבין המערער, ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

עיון בפסקי הדין שהגיש ב"כ המערער, ואשר הוצגו גם בפני בימ"ש קמא מעלה כי נסיבות חלק מהם אינן דומות לנסיבות ולמקרה של המערער שבפנינו ובחלק מהמקרים נדחו ערעורים על עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ואין באלה משום תקדימים למקרים בהם היה מוטל עונש מאסר לתקופה של שנה כפי שהוטל על המערער שבפנינו.

לאור האמור לעיל, עונש מאסר לתקופה של שנה איננו חורג ממדיניות הענישה הראויה כאשר מדובר במעשי אלימות כפי שעשה המערער, והוא מתחשב במידה הראויה גם בחומרת התנהגותו וגם בנסיבות המקלות, לרבות עברו הנקי והודאתו שחסכה את עדותו של המתלונן.

אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות הפלילית של בימ"ש זה ביום 24.6.12 בשעה 12:00 כשהוא מצויד בתעודת זהות, והתנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי מאסרו.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ט סיון תשע"ב, 19/06/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.