פסק-דין בתיק עע"ם 207/05

השופטת ד' ביניש:

           הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים, אין בו ממש. המערער לא עתר כנגד צו ההרחקה שהוצא נגדו, אך ניהל מספר הליכים בהם התחייב לעזוב את הארץ במועדים שונים, לאחר בדיקות שבנו הקטין המתין להן. הבדיקות שביחס אליהן נתבקשו האורכות לשהייה בארץ אכן התקיימו. מסגרת ההליכים בפני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים, כמו גם ההליכים בפני בית המשפט המינהלי, מוצו. אורכות השהייה שניתנו לעותר מספר פעמים חלפו, ובמצבו כיום אין עילה משפטית להתערבותנו לביטול פסק הדין שניתן בעניינו בבית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב-יפו.

           אשר על כן, הערעור נדחה. עם זאת סבורים אנו כי יש לאפשר לעותר לפנות לשר הפנים, לשטוח בפניו את עניינו האישי, את העובדה כי בנו הקטין זקוק לטיפול ומעקב רפואי מתמשך, ואת טענתו כי שהייתו בישראל לצידו היא חיונית להמשך הטיפול. השר ישקול ויחליט על פי שיקול דעתו, את מכלול נסיבות הענין, לרבות שהותו הארוכה מאד של העותר בישראל, אף כי שלא כדין.

           אשר על כן, הערעור נדחה. העותר לא יורחק מישראל משך 21 ימים, כדי לאפשר לו להגיש בקשתו לשר הפנים. אם תוגש הבקשה, תושהה הרחקתו של העותר מישראל עד לקבלת תשובתו של השר.

           ניתן היום, י"ט באדר ב' התשס"ה (30.3.2005).

ש ו פ ט ת                                            ש ו פ ט                                        ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש