פסק-דין בתיק עע"ם 1549/04

           דין הערעור להידחות כיוון שעל החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע אין ערעור בזכות, ולא הוגשה בקשת רשות ערעור. על אף האמור, בהתחשב בטענת בא-כוח המערער כי מוצאו של המערער מליבריה, ולא מגאנה, שמענו שוב טענות לענין זה. בהחלטה שניתנה על ידי בבר"ם שהגיש המערער באחד ההליכים שנוהלו בפרשה זו, נכתב בטעות כי בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי מוצאו של המערער מגאנה, ועתה טוען בא-כוחו כי קביעה כזו לא נקבעה באותו פסק דין. ואמנם קביעה מפורשת לענין זה אין בפסק הדין הנ"ל, אך הן בפני בית הדין לביקורת משמורת והן בפני בית המשפט לעניינים מנהליים היו מונחים המסמכים שניתנו מטעם הממונה על משרד נציב הפליטים של האו"ם בישראל, וכן מכתב משגרירות גאנה בישראל, המאשרים כי המערער הינו אזרח גאנה וכי יש נכונות לקבלו במדינה זו.

           בעת הדיון בפנינו שמענו הסבר מפורט כיצד נבחנה השאלה אם המערער הוא אכן ליברי; כמו כן נמסר לנו כי אין כיום אפשרות לגרש אדם לליבריה בשל המצב השורר שם והעדר יחסים עם מדינה זו. במצב דברים זה הודיעה לנו באת-כוח המדינה כי בהתאם למקובל, על פי המשפט הבינלאומי, נוהג המשיב לאפשר לתושב הזר המגורש מישראל להישלח למדינה המוכנה לקלוט אותו ואף מאשרת כי הוא נתינה. בענין של המערער אף נמסר באמצעות השגרירות כי משפחתו שם ממתינה לשובו.

           נוכח העובדות כפי שהתבררו בפרשה זו, דין הערעור להדחות לגופו, גם אלמלא היתה מניעה לקבלו עקב העובדה שלא ניתנה רשות ערעור.

           מינהלת ההגירה תפעל לכך שרכושו של המערער המצוי ברשות מי שהיה מעבידו יוחזר לו בתוך יומיים, ככל הניתן לקחת עמו לארצו.

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, ג' באדר התשס"ד (25.2.2004).

ש ו פ ט ת                                       ש ו פ ט                                              ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.