אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק על"ח 3741-04-11

פסק-דין בתיק על"ח 3741-04-11

תאריך פרסום : 26/08/2012 | גרסת הדפסה
על"ח
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
3741-04-11
19/12/2011
בפני השופט:
ד"ר אריאלה גילצר-כץ

- נגד -
התובע:
אסתר סרור
עו"ד גלית ברימר חיים
הנתבע:
לשכת התעסוקה
עו"ד עודד סנדלר
פסק-דין

השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה הינה האם בדין נהג המשיב בכך שרשם למערערת סירוב  לקבלת עבודה ביום 09/01/11 וביום 23/01/11.

תמצית טענות הצדדים

1.                  המערערת המשתייכת למגזר החרדי טוענת כי במקומות העבודה אליהן נשלחה מתבצעת העבודה ללא הפרדה בין גברים לנשים והדבר מנוגד לאמונתה. לשיטת המערערת היה על המשיב לכבד את אמונתה ולהפנותה אך ורק לעבודות בהן קיימת הפרדה בין נשים לגברים. לטענת המערערת שלילת גימלתה עקב סירובה לעבוד בעבודות "מעורבות" פוגעת בזכויותיה החוקתיות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

2.                  המשיב סבור כי לא נפל פגם בהחלטותיו וכי לא קיימת לו הסמכות לשקול שיקולים מלבד אלו המפורטים בחוק  בעת שהוא מפנה דורשי עבודה לעבודה.

הכרעה

3.                  לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי טענותיהם באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

4.                  בראשית הדברים יש לציין כי המערערת כלל לא התייצבה במקומות העבודה אליהם הופנתה, אלא פנתה אליהם באמצעות הטלפון. על פי ההלכה הפסוקה, על דורש העבודה לעשות מאמץ סביר ותם לב להתאים עצמו לעבודה אליה הופנה. עוד נקבע כי דורש עבודה אשר אינו טורח להתייצב במקום העבודה אלא מסתפק בהתקשרות טלפונית, אינו נוקט מאמץ סביר ואינו פועל בתום לב לשם התאמה לעבודה אליה הופנה (ע"ע 97/03 רבין - שירות התעסוקה, לא פורסם. פסק הדין מיום 17/10/04 מצוי במאגרים האלקטרוניים).

5.                  המערערת לא התייצבה באף אחד מארבעת המקומות אליהם הופנתה, אשר לפחות שלושה מהם מצויים בתחומה של העיר בני ברק, בה היא מתגוררת. המקום הרביעי, אשר כתובתו לא פורטה, הינו מערכת העיתון "מקור ראשון", אשר לשיטת המערערת עצמה מיועד לציבור הדתי-לאומי.

6.                  ייתכן ולו הייתה המערערת מתייצבת במקומות אלו הייתה נוכחת לראות כי העבודה במקומות אלו תואמת את השקפת עולמה וכי קיימת לה האפשרות לעבוד במקומות אלו. סיבה זו כשלעצמה די בה כדי לדחות את הערעור.

7.                  גם לגופן של טענות המערערת סבורני כי דין הערעור להידחות.

8.                  השאלה העומדת להכרעתי הינה האם סירובה של המערערת לעבוד במקום בו נשים וגברים מועסקים ללא הפרדה מגדרית, עקב השקפת עולמה, יש בו כדי להביא לשלילת זכאותה לדמי אבטלה. לדעתי התשובה לכך חיובית ואפרט נימוקיי:

9.                  סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מובטל הינו מי שרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו.

10.              סעיף 165 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי עבודה מתאימה הינה עבודה התואמת את מצבו הבריאותי וכושרו הגופני וכן היא הולמת את הכשרתו המקצועית או השכלתו או תואמת לעבודה אשר עבד בשלוש השנים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.

11.               ביטוח אבטלה הוסף לחוק הביטוח הלאומי בשנת 1971. בהצעת החוק התייחסה הממשלה לקריטריונים המאפשרים הכרה במבוטח כמובטל לצורך קבלת דמי אבטלה בזו הלשון (ה"ח 928, ט"ו בשבט התשל"א, 10.2.1971 בעמ' 150-151):

"...מובטל הזכאי לדמי-אבטלה צריך להירשם בלשכת העבודה כמחוסר עבודה לפי התנאים והמועדים הקבועים בתקנון שירות התעסוקה, והוא צריך להיות מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו בכל עבודה מתאימה אחרת, והעבודה לא הוצעה לו...

...סעיף זה מגדיר מהי עבודה מתאימה שאם לשכת העבודה לא הציעה אותה לאדם - ייחשב כמובטל. עבודה זאת צריכה להיות עבודה במקצועו של האדם או עבודה התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו ומצב בריאותו...לפיכך, אם מוצעת למבוטח עבודה שאינה עולה בקנה אחד עם הכשרתו ורמת השכלתו או עם מצב בריאותו...אין לראות בסירוב לעבוד באותה עבודה הצדקה לשלילת הזכאות לדמי האבטלה..."

12.              לו חפץ המחוקק להוסיף קריטריונים נוספים לבד מאלה המפורטים לעיל חזקה עליו כי היה עושה כן ועל כן לא קיימת למשיב הסמכות לשקול שיקולים מלבד אלו המופיעים בחוק. עמדה זו אף באה לידי ביטוי בפסיקת בתי הדין לעבודה (עוד ראו לעניין זה: דב"ע מט/361-91 טוטי - שירות התעסוקה, פד"ע כ"א, 193; דב"ע שן/91-62 עזרא - שירות התעסוקה, לא פורסם).

13.              כך הדבר באשר לביטוח אבטלה. כאשר בהבטחת הכנסה עסקינן, נשמט קריטריון ההתאמה המקצועית ונותר אך ורק לברר באם מתאימה העבודה לדורש העבודה מבחינה רפואית ופיזית.

14.              המערערת מפנה לסעיף 42 לחוק שירות התעסוקה התשי"ט - 1959 (להלן: חוק שירות התעסוקה) הקובע כי אין להפלות בין דורשי עבודה בהפנייתם לעבודה. לשיטתה, חיובה לעבוד במקום עבודה מעורב מפלה אותה עקב דתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ