- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עבל 123/98
|
עב"ל בית דין ארצי לעבודה ירושלים |
123-98
22.6.2005 |
|
בפני : 1. אלישבע ברק-אוסוסקין 2. עמירם רבינוביץ 3. אורלי סלע |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: המוסד לביטוח לאומי עו"ד ישראלה זטרמן |
: טעמא חנה שפירא עו"ד יונה סירוטה |
| פסק-דין | |
|
1 |
בית הדין הארצי לעבודה
|
עבל000123/98 |
||
עבל 98/ 123
המוסד לביטוח לאומי המערער
טעמא חנה שפירא המשיב
בפני השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין, השופט עמירם רבינוביץ, השופטת אורלי סלע
נציג עובדים יורם שגב, נציג מעבידים דב פוגל
בשם המערער: עו"ד ישראלה זטרמן
בשם המשיב: : עו"ד יונה סירוטה
פ ס ק ד י ן
השופטת אלישבע ברק
בפנינו ערעורו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המערער") וערעור שכנגד של המשיבה (להלן: "המשיבה") שעניינם שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין המשיבה לחברה שהיא מנהלתה. השאלה שבמחלוקת היא האם המשיבה היתה עובדת או עובדת עצמאית בחברה שהיא מנהלתה. זאת לצורך קבלת דמי לידה בגין לידת ילדה הארבעה עשר. המערער שילם למשיבה דמי לידה בגין שלושה עשר ילדיה הראשונים, אך דחה את תביעתה לשלם לה דמי לידה בגין ילדה הארבעה עשר בטענה שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המשיבה לחברה האמורה. משהמערער החליט שהמשיבה אינה עובדת הוא קיזז למשיבה מקצבאות הילדים שהגיעו למשיבה סכומים שלטענתו היה עליה לשלם בהיותה עצמאית. תוך כדי הדיון הסכים המערער להפסיק את הקיזוז מקצבאות הילדים בכל הנוגע לעתיד. באשר לסכומים שכבר קוזזו בעבר החליט בית הדין האזורי בהחלטה לסעד ביניים.
בית הדין האזורי (השופט ח' ארמון ונציגי הציבור האדונים ארצי ומיבר בבל 1062/98; נו/255-0) פסק כי לצורך העניינים שבמחלוקת יש לראות את המשיבה כעובדת של החברה בה היא משמשת כדירקטורית.
סיכום העובדות כפי שהן נקבעו על ידי בית הדין האזורי
המערערת עבדה בעבר כמורה. לימים מצאה כי חברת "סיידר הגליל" אינה מייצרת מיץ הכשר דיו עבור האוכלוסייה החרדית. בהסכם עם חברת "סיידר הגליל" היא הקימה ביום 1.9.1987 חברה בשם "אחי ורעי בע"מ" אשר עוסקת בשיווק תרכיז מיץ תפוחים טבעי מתוצרת "סיידר הגליל" בעל הכשר מיוחד עבור המגזר החרדי. למשיבה היו 99% ממניות החברה ולבתה 1%. החל מיום 1.7.1995 הועברה פעילות חברת "אחי ורעי בע"מ" לחברת "אחי ורעי חצור בע"מ", אולם חלוקת המניות בחברה החדשה היתה זהה לזו שבחברה הקודמת. עם העברת הפעילות לחברה החדשה הופסקה הפעילות בחברה הקודמת.
המשיבה המנהלת היחידה של החברה והיא אף בעלת זכות החתימה היחידה בחברה. בין המשיבה לחברה לא נכרת חוזה עבודה בכתב. היא המנהלת את עסקיה של החברה, קובעת את המחירים, מפרסמת מבצעים מיוחדים, נותנת הוראות לעובד החברה - עובדי מזכירות ומשגיחי כשרות - מפנה את המשגיחים למפעל "סיידר הגליל" ולמטעי התפוחים במשך כל ימות השנה וכן לקראת חג הפסח, עוסקת בקבלת עובדים חדשים ומחליטה על שכרם ועל סיום עבודתם. את העבודות המשרדיות מבצעת המשיבה בחדר מיוחד שיועד לכך בבית מגוריה. את מרבית העבודה היא עושה באמצעות הטלפון והפקסימיליה, וכן על ידי פגישות אישיות. באותו חדר יש שולחן עם מחשב ומדפסת, פקסימיליה ומכשיר טלפון. בחדר אחר שיוחד לכך בבית מגורי המשיבה עובדת המזכירה של המשיבה. תקופה מסוימת עבדה בחברה מקדמת מכירות בשם בת שבע פרידמן. עבודתה בוצעה טלפונית מביתה ולעתים נסעה לבני ברק לצורך שיווק. גברת פרידמן קבלה הוראות מהמשיבה ישירות או באמצעות בעלה של המשיבה אשר מסרן לבעלה של הגברת פרידמן באשר הם למדו ביחד בישיבה. כאשר המשיבה יצאה לחופשה לידה מלאה הגברת פרידמן את מקומה בביצוע העבודה המשרדית.
המשיבה רשומה כעובדת של החברה. היא קבלה תלושי שכר, כאשר משכרה נוכו סכומים לשלטונות המס ולמוסד לביטוח לאומי. במשכורתה חלו שינויים מעת לעת בהתאם להכנסות ועל פי עצה שהתקבלה מרואה החשבון. התקיימו אסיפות כלליות בהם אושרו דו"חותיה הכספיים של החברה. הוחלט באסיפות אלו כי מנהלי החברה לא יקבלו כל תשלום בגין השתתפותם בישיבות מועצת המנהלים (הכוונה למשיבה). כן הוחלט ששכרם של המנהלים שהם נושאי משרה בפועל (הכוונה למשיבה) יכלול את כל הזכויות הסוציאליות, דמי מחלה, חופשה, פיצויי פיטורין וכדומה.
התובעת קבלה דמי לידה כעובדת בגין הלידות שלאחר 1985.
מסקנת בית הדין האזורי
בית הדין האזורי מפי השופט ח' ארמון, הגיע למסקנה כי
"למרות שמבחינת ההיבט הצר של היחסים בין התובעת, כדירקטורית בחברה, אין לראות את התובעת כ'עובדת' של החברה, הרי שלצורך העניינים השנויים במחלוקת בתובענות שבפנינו (רישום כעובד עצמאי, גביית דמי ביטוח ותשלום דמי לידה), יש לראות את התובעת כאילו היא 'עובדת'".
השופט ארמון סבר כי אמנם המשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה כי יש הפרדה בין עיסוקה כמנהלת החברה ובעלת השליטה היחידה בה לבין עיסוקה כעובדת החברה וכי לא הוכחה מערכת יחסים נפרדת של עובד ומעביד, אולם אין מניעה שיקבע שלצורך עניינים מסוימים אין המשיבה נחשבת כעובדת ולצורך עניינים אחרים היא נחשבת כעובדת.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
