פסק-דין בתיק עב"ל 164/10

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם; בל 1572/06), אשר דחה את תביעת עזבונו של המנוח, עקיבא רפפורט ז"ל (להלן - המערער) להכיר במחלת הריאה בה לקה המנוח כפגיעה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

2.         ההליך בבית הדין האזורי

א.        בתום שמיעת הראיות בפני בית הדין האזורי, באי כוח הצדדים הגישו עובדות ומוסכמות כדלהלן:

           "א.התובע יליד שנת 1945.

ב.   התובע החל לעבוד במפעלי ים המלח בע"מ בחודש 8/87, תחילה כעובד קבלן כח אדם ולאחר מכן כעובד החברה, ועובד בחברה באופן פורמאלי עד היום.

ג.   התובע החל עבודתו בתפקיד מסגר-רתך, במפעל מקלף של החברה הממוקם בסדום, וכך עד לחודש 7/98.

ד.   לאחר מכן עבד התובע כנהג ומסגר באותו מפעל וכך עד לחודש 7/03. בתקופה זו כחצי מהזמן התובע היה מחוץ למתקן וכנהג, לא היה חשוף לריחות החומרים, אשר יפורטו להלן.

ה.  לאחר מכן עבד התובע כנהג באותו מפעל, וכך עד לחודש 3/04.

ו.    התובע שהה בחופשת מחלה מחודש 3/04 עד לחודש 12/04 ומחודש 1/05.

ז.   התובע שב לאחר מכן לעבודתו אך בהמלצת רופאיו ונוכח מצבו הרפואי, עבודתו במפעל מקלף הופסקה והוא הועבר לעבוד במעבדות החברה בבאר-שבע, כאיש אחזקה, וכך עד היום.

ח.  התובע עבד בכל השנים במשרה מלאה, עם שעות נוספות ומשמרות נוספות. לתובע היו שתי הפסקות במהלך יום עבודה, הפסקת צהרים-לארוחה והפסקת קפה, אשר התבצעו בחדר האוכל (מבנה סגור).

ט.  התובע עבד במפעל מקלף, במתקן EFG . במתקן זה מייצרים אשלג. במתקן בו עבד התובע מתבצעים השלבים הסופיים של עיבוד התוצרת, הכוללים שטיפה, סינון וייבוש.

י.   חומרי הגלם המועברים בצינורות הזנה במתקן זה הם: תרחיף סילבניט (אשלג, מלח ומגנזיום), תמיסות קרנליט בריכוזים שונים, מים, מזוט, סולר, אשלג. כן מוסף במהלך התהליך-ארמין.

יא. במהלך עבודתו התובע נחשף לחומרים כימיים כגון: מגנזיום כלוריד, מזוט, סולר, ארמין, חומרי תוסף למגדל קירור: טורביניון, לבוציד, גפ"מ (גז פחמני), RC95 - (ועל חומר זה ראו פירוט להלן) ולתוצרי הביניים והלוואי שנוצרים בתהליך במתקן.

יב. חשיפתו של התובע לחומרים הללו, התרחשה, הן נוכח הימצאותו בשטח המפעל, נוכח הריח והאבק המצויים באוויר, והן נוכח המשימות הספציפיות שביצע שיפורטו בהמשך.

יג.  התובע עבד במחלקה בה עבדו עוד 5 רתכים, ועוד כ-10 עובדים נוספים שהיו מוכשרים גם לריתוך, וגם למסגרות מכנית-והתובע אחד מהם.

ע"י שני עובדים. התובע ביצע משימה זו כ-4-5 פעמים בחודש. יד.           התובע ומחלקתו היו אחראים על אזור מסוים במפעל, שנקרא EFG , שזה אזור התנורים, ויש בו כ-3 תנורים ענקיים, כ-30 מכשירי ניפוי, כ-20 קונטרבקסים, 6 בוחשים וכ-20 משאבות. קיימים צינורות רבים המקשרים בין המכונות האמורות, כגון צינור שמוביל חומר גלם לבוחש ומשם צינור שמוביל לקונטרבקס ומשם יש חלזונות שמעבירים לתאי התנורים.

טו. במסגרת תפקידו כמסגר נדרש התובע לתקן מכונות וצנרת, אשר בהם מוחזקים חומרים כימיים. בזמן התיקון, התובע נחשף לריח ולאבק של החומרים הללו, שכן נדרש לתקן הפריצות בצינורות. פעולה זו נעשתה מידי יום ונמשכה בין שעה וחצי עד 3-4 שעות, תלוי בהיקף התיקון הנדרש. פעולה זו נעשתה עם עובד נוסף לכל הפחות. יצוין כי חלק מהמכונות עשויות מטיטניום.