פסק-דין בתיק עא 3441/06

1.         המערער, רחמים כחלון, מנהל המוסך בקיבוץ תל קציר, נפגע בתאונה ב-2.9.97 והגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 כנגד המשיבים. לחילופין תבע בנזיקין.

            עובדות המקרה סוכמו בידי בית משפט השלום כדלקמן:

"התובע, מנהל המוסך בקיבוץ תל קציר, נסע ביום 2.9.97 בטרקטור ממגרש הכורכר המהווה חניון לטרקטורים, לכיוון המוסך, כדי לעשות בו תיקון אורות. מכיוון שרצה להגיע למוסך ללא העגלה שהיתה מחוברת לטרטור (צ"ל טרקטור - ר.ח.ו.) , בדרך למוסך, עצר במגרש החניה המצוי מול המוסך, ירד מהטרקטור והתחיל לפרק את העגלה מהטרקטור, בעוד הטרקטור מונע. פירוק העגלה כולל סיבוב מנועלה (צ"ל להיות מנואלה - ר.ח.ו.) הגורמת לירידת מעין "רגל שלישית" שתפקידה לייצב את העגלה לאחר ניתוק העגלה מהטרקטור. לאחר שירדה הרגל המייצבת, ניתק התובע את הטרקטור, ואולם, מייד קרסה הרגל ונשברה, העגלה איבדה את יציבותה והחלה מתדרדרת. התובע ניסה לאחוז בה ותוך כך נפגע ושתיים מאצבעותיו נכרתו".

            השאלה שהתעוררה היתה האם מדובר בתאונת דרכים.

            בית משפט השלום (כב' השופט רניאל) בהחלטתו היה בדעה שלא מדובר בפעולת גרירה. לגישתו אמנם רתימת העגלה לטרקטור נחשבת לפעולת גרירה אך ניתוק העגלה מהטרקטור אינו חלק מפעולת הגרירה כשם שירידה מרכב אינה חלק מהכניסה אליו.

            ביהמ"ש קבע כי מדובר בתיקון דרך שכן התובע עצר את הטרקטור כדי לנתק את העגלה בדרכו לטיפול במוסך.

            בהמשך קבע כי המקרה ארע במסגרת עבודתו של התובע כמנהל מוסך בציינו כי שגרתיות הפעולה אינה קובעת האם מדובר בפעולה במסגרת עבודתו של הניזוק וכי השאלה נבחנת על פי מיהות העושה ולא על פי מהות הפעולה.

            משכך, קבע כי המקרה אינו בגדר שימוש ברכב מנועי לא בגדר ההגדרה הכוללת טיפול או תיקון דרך ולא בגדר נפילה מרכב עומד.

            עוד בדק האם המקרה נכנס לגדר ההתדרדרות של הרכב בהנחה שהעגלה עצמה היא רכב ושלל אפשרות זו שכן, לגישתו, הנגרר  כלשעצמו אינו רכב מנועי ויש לראות בו חלק מהטרקטור שנפל  מהטרקטור בגלל ניתוקו כאשר הינתקות או נפילה של חלק מהרכב המנועי כפופה לסייג של "במסגרת עבודתו".

            משכך, קבע כי מאחר והתאונה ארעה במסגרת עבודתו של התובע כמנהל מוסך, הרי לא נגרמה עקב שימוש ברכב מנועי ולכן אין מדובר בתאונת דרכים.

            הנה כי כן בימ"ש קמא בדק 3 אפשרויות והן, כי מדובר בגרירה, כי מדובר בתיקון דרך וכי מדובר בהתדרדרות ומצא כי אין המקרה זוכה בעילה מכח החוק על פי אף אחת מאפשרויות אלה.

2.         על החלטה זו הוגש הערעור שלפנינו.

            בעיקרי הטיעון שהגיש שב המערער וטוען כי מדובר בתאונת דרכים.

תמצית גישתו היא כי כך הוא שכן פעולת הניתוק של העגלה מהטרקטור בסיום הגרירה הינה משום שימוש ברכב למטרות תחבורה שכן מדובר בפעולת לוואי הנכנסת לגדר שימוש.

לחילופין טען כי מדובר בתאונת דרכים שכן מדובר בהתנתקות או נפילה של חלק מהרכב. לגישתו, חלופה זו כפופה אמנם לסייג לפיו לא מדובר בטיפול של אדם ברכב במסגרת עבודתו אך הסייג אינו חל שכן המערער לא ניתק את העגלה כחלק מעבודתו כמוסכניק אלא בכובעו כנהג בטרקטור.

בהמשך חלק על גישת בית המשפט שבחן האם מדובר בהתדרדרות של הרכב וטען כי ביחס לאפשרות זו חל מבחן הייעוד ולא מבחן הסיכון התעבורתי. לגישתו, בעת התאונה טרם איבדה העגלה את יעודה כרכב נגרר, והיתה משום כלי רכב מנועי עת ארעה התאונה. המערער סבור כי התאונה ארעה באופן מיידי עם הניתוק ואין לאמר כי חלקיק שניה לאחר הניתוק תאבד מיעודה כרכב נגרר.

משיבים 1 ו-2 תומכים בגישת המערער.

לגישתם, התקיימו במקרה זה שלושה שימושים שונים בטרקטור העונים על דרישת השימוש - גרירה, התדרדרות ונפילה או התנתקות של חלק מהרכב.

גם משיבים אלה סבורים שהמערער נפגע במהלך ועקב ניתוק העגלה בתום גרירתה וכי העגלה התדרדרה מייד ובאופן בו זמני לניתוקה מהטרקטור.