אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עא 3006/04

פסק-דין בתיק עא 3006/04

תאריך פרסום : 26/04/2009 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
3006-04
29/06/2008
בפני השופט:
1. אסתר קובו - אב"ד
2. מיכל רובינשטיין סג"נ
3. עופרה צ'רניאק


- נגד -
התובע:
קו התור הנדסה ובנין בע"מ
עו"ד פרצוב יעקב
הנתבע:
סגל יעל
עו"ד ויסאם אסמר
פסק-דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט מ. יפרח) אשר דחה את התנגדותה של קן התור הנדסה ובנין בע"מ (להלן: " המערערת") לבקשה לביצוע שיק (להלן:" השיק") על סך 250,000 ש"ח שהגישה יעל סגל (להלן: " המשיבה") כנגד המערערת בלשכת ההוצל"פ.  המערערת מושכת השיק מסרה אותו לטכנו קיר ותקרה בע"מ (להלן:" הנפרעת") אשר סיחרה אותו למשיבה.

בית משפט קבע בפסק הדין כי המשיבה נהנית ממעמד של אוחזת כשורה בשיק ועל כן נמנע מלדון ולברר את טענת ההגנה של המערערת על כשלון תמורה מלא ביחסיה עם הנפרעת.

בהתנגדותה טענה המערערת כי היא התקשרה בהסכם עם הנפרעת לביצוע עבודות בנייה. בחודש פברואר 2002 התחייב מר ארביב בשם הנפרעת לבצע עבודות בנייה במהלך מרץ של אותה שנה ובהיקף של 950,000 ש"ח. על סמך זאת ניתן השיק כמקדמה. מר ארביב ביקש למחוק את המילים ל 'מוטב בלבד' כדי שיוכל לפרוע את השיק מחוץ לחשבון הבנק עקב היות חשבון הנפרעת מוגבל. בד בבד התחייב שלא לסחר את השיק לצד ג'. בהסתמך על התחייבותו של ארביב הסכימה המערערת ליתן בידיו את השיק עבור הנפרעת. בפועל, בחודש מרץ הודיעה הנפרעת כי עקב בעיות נזילות היא מפסיקה את העבודה באתר הבנייה וזאת מבלי שביצעה את העבודות אותן התחייבה לבצע. לפיכך, ככל שנוגע הדבר ליחסים בין המערערת לנפרעת מדובר בכשלון תמורה מלא. עוד נטען בהתנגדות כי לאור ההגנה הקיימת למערערת כפי שתוארה לעיל, ולאחר שהמשיבה איננה בגדר אוחזת כשורה בשיק יש לקבל את ההתנגדות.

בהתייחס לנושא האחיזה כשורה נטען על ידי המערערת בהתנגדותה כי מחיקות וסתירה על פני השטר שוללים את יסוד האחיזה כשורה וכי המשיבה " גם איננה נחשבת אוחזת בעד ערך היכולה להתגבר על טענת כשלון תמורה, שכן בעניינו כשלון תמורה קדם למועד סיחור השטר".

בקשת הרשות להגן נדונה בפני כב' הרשמת א. עפרון מבית משפט השלום בתל אביב אשר החליטה, לאחר שמר יואב קן תור מטעם המערערת נחקר בפניה על התצהיר שצרף לכתב ההתנגדות כי:

" הנקודה החשובה הנוגעת לדיון שבפני היום הינה, מה הקשר בין המבקשת (המערערת) לבין הנפרעת. אין בית המשפט דן בבקשה לרשות להגן, בשאלה האם המשיבה אוחזת כשורה. לפיכך, יש לבדוק את מערכת היחסים שהיתה בין המבקשת לנפרעת". (ההדגשה שלנו).

עוד ציינה כב' הרשמת בהחלטתה כי "בתחילה השיק היה מוגבל בסחרותו אולם עם מתן השיק ביטלה המבקשת (המערערת ) את ההגבלה ומופיעה חתימה ליד המילים שנמחקו ל 'מוטב בלבד'".

וכי "כמו כן מופיעה חותמת וחתימה של המבקשת (המערערת ) ליד המילים 'שלמו ל' טוענת המבקשת כי המילה ל 'פקודת' אינה מופיעה בצילום השיק שנמצא אצלה וכי המשיבה הוסיפה את המילה 'לפקודת'".

כב' הרשמת קיבלה את ההתנגדות "אך ורק לגבי הטענה שמועלית כי העבודה היתה אמורה להתבצע ולא בוצעה. לגבי הטענה הקודמת של המבקשת שהחתימות שמופיעות על גבי השיק פוגמות בזכות הקניין, אני דוחה טענה זו".

לאחר שניתנה לה רשות להגן כמפורט לעיל, ולאחר שהמערערת חזרה בה מערעור על החלטת כב' הרשמת עפרון שנדון בפני כב' השופטת ש. אלמגור מבית משפט השלום בתל אביב (ראו נספח ג' להודעת הערעור), נדונה ההתנגדות בפני הערכאה הדיונית.

בדיון בפני הערכאה הדיונית בחרה המשיבה שלא לחקור את מר יואב קן התור על תצהירו (נספח א' להודעת הערעור) כמו כן בחרה שלא להביא עדויות מטעמה. ב"כ המשיבה הודיע לערכאה דיונית ביום 9.2.04 כדלקמן: "עו"ד אסמר: חברי הגיש תצהיר עדות ראשית. אין בכוונתו להגיש תצהיר עדות ראשית ואין בכוונתנו לחקור את המצהיר מטעם הנתבעת (המערערת ) בנסיבות אלה, אני חוזר על הבקשה למתן פסק דין".

הערכאה הדיונית הורתה על הגשת סיכומים בכתב ולאחר מכן נתנה את פסק הדין נשוא הערעור.

למרות שביהמ"ש קמא ציטט את סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] ואף הוסיף כי " מכאן, של התובע שיטרית עומדת (בעקרון) חזקה שהוא אוחז בשטר כשורה. קרי: הנתבע חייב להוכיח את הטענות המשמשות לו הגנה ועד שלא הוכיח טענותיו עומדת לתובע חזקה בדבר האחיזה כשורה. רק אם הוכחה הגנת הנתבע, קם נטל השכנוע המוטל על התובע והוא חייב להוכיח שלאחר מכן ניתן ערך בתום לב (רע"א 6553/97 חגאי ואח' נ' חברת עבודי חיים בע"מ תקדין עליון כרך 98 (2) תשנ"ח/נ"ט עמ' 690; ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' בשן , פ"ד לג (1) 304; י' זוסמן, דיני שטרות (מהדורה שישית, תשמ"ג) 260)" (הדגשות במקור), נמנע הוא מלדון בטענת ההגנה שהעלתה המערערת בדבר כשלון התמורה, הגם שלשם כך, וכראוי , העניקה כב' הרשמת את הרשות להגן. הערכאה הדיונית הפכה את היוצרות, ודנה תחילה בשאלה אם המשיבה אוחזת כשורה. גם זאת עשתה בהתעלם מכך שאוחז כשורה הוא אמנם אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו אך חייב גם לעמוד בתנאים המפורטים בסעיף 28 (א) (1) (2) לפקודת השטרות לפיהם: "(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל; (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה ששסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה".

להדגיש, בהתנגדותה טענה המערערת כי המשיבה איננה אוחזת כשורה בשיק. הגם שהתמקדה בעניין תקינותו של השיק על פניו, אין לומר בשום פנים ואופן כי המערערת הסכימה לכך שהמשיבה נטלה את השטר בתום לב ובעד ערך . בפרט אין לומר כך, כאשר בהתנגדותה טענה באופן מפורש כי "המשיבה גם איננה נחשבת כאוחזת בעד ערך היכולה להתגבר בטענת כשלון תמורה שכן בעניינו כשלון התמורה קדם למועד סחור השטר". (כפי שכבר נאמר לעיל).

בספרו של המלומד זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית) אליו הפנה ביהמ"ש בפסק הדין צויינו במפורש הדברים הבאים: "אין אדם יכול להיות אוחז כשורה אלא אם נתן ערך בעד השטר. ראינו כי חזקת מתן ערך עולה על האוחז כלפי כל אדם שחתם על השטר, על יסוד סעיף 29 (א) לפקודה, ולא עוד אלא "משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד השטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן, כאמור בסעיף 26 (ב) לפקודה. אך משהוכח פגם בזכות הקניין, והתובע טוען שבתור אוחז כשורה אין הוא נגוע בפגם, שתי ההוראות האמורות אינן עומדות לו. האוחז חייב בהוכחה שלאחר הפגם ניתן בתום לב ערך בעד השטר, ובאין הוכחה כזו עומדת לו לנתבע טענת - הגנה שלו כלפי התובע, ממש כמו שהיתה עומדת לו כלפי האוחז הקודם שזכותו נפגמה. (ההדגשות אינן במקור). התובע חייב בהוכחה שניתן ערך ממש, אחר פגימת זכות הקניין, הואיל ורק מתן ערך ממש מרפא את הפגם ומבריא את הזכות מחוליה. הרעיון המונח ביסודו של סעיף 29 (ב) לפקודה, המטיל על האוחז התובע את נטל השכנוע להוכחת מתן הערך, הוא הרעיון הידוע של דיני היושר, אשר על פיהם נדחית, זכות מן היושר בפני בעלות מן הדין שרכש אדם לאחר מכן בעד ערך ובתום לב. רק מי שנתן ערך בתום לב ראוי לעדיפות לעומת החייב שיכול היה להתגונן בהצלחה מפני תביעת האוחז הקודם, והוא זוכה בעדיפות כדי שלא יצא שהניח את כספו על קרן הצבי. אך משלא נתן דבר בעד השטר, אינו זכאי לכך שזכותו תהא טובה מזכות קודמו... הכלל: אין אדם אוחז כשורה אלא על יסוד ההוכחה שזכות הקניין הפגומה נתרפאה לאחר מכן על ידי מתן ערך בעד השטר" (סעיף 228 עמ' 281-282).

המלומד זוסמן אף מביא בספרו את הדוגמא הבאה:

"ראובן הסכים למכור לשמעון חפץ פלוני ולקח ממנו שטר על חשבון המחיר. טרם הגיע המועד המוסכם למסירת הנמכר , וראובן מסחר את השטר בעד ערך ללוי, לוי יודע שראובן קיבל את השטר תמורת התחייבותו למסור את הנמכר. לאחר מכן, כאשר השטר כבר בידי לוי, הגיע הזמן למסור את החפץ וראובן מפר את החוזה ואינו מוסר את החפץ. לוי תובע פרעון השטר משמעון, ושמעון מתגונן בטענה שהתמורה לשטר נכשלה כאשר הפר ראובן את החוזה. מה דינו של לוי? אילו תבע ראובן את שמעון, אין ספר בכך שכשלון התמורה היה משמש לנתבע הגנה, ובית המשפט היה דוחה את התביעה. אבל לוי זכאי להיפרע משמעון. כיצד? סעיף 29 (א)(2) לפקודה מגדיר אוחז כשורה כאוחז ש"נטל את השטר... ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה זכות קנינו של המסחר פגומה". הזמן הקובע הוא, כיוצא בעליל מהוראת הסעיף, הזמן בו סיחרו לאוחז את השטר. אם אותה שעה לא היתה זכותה קנין של המסחר שלו פגומה, על כרחך אתה אומר שהאוחז הנוכחי לא ידע על כל פגם, שאין אדם יכול לדעת פגם שאינו קיים. פגם בזכות הקנין, כמשמעותו בסעיפים 28 ו-29 (ב) לפקודה,  אשר הנתבע חייב להוכיחו בזכות הקנין, כמשמעותו בסעיפים 28 ו-29(ב) לפקודה, אשר הנתבע חייב להוכיחו כדי לחייב את התובע בהוכחה שלאחר מכן ניתן בתום לב ערך בעד השטר, הוא פגם שכבר היה קיים כאשר סוחר השטר, ולא פגם שנולד לאחר מכן. ראובן, בענייננו, רשאי היה לסחר אתה שטר בשעה שסיחר אותו לפני שהפר את החוזה. עצם מתן השטר מעיד על כך, שאם לא הורשה ראובן לעשות בשטר מיד כבתוך שלו, לשם מה ניתן לו השטר? שטר נחשב, כידוע, לשווה כסף. אילו קיבל ראובן דמי קדימה  במזומנים, לא היה חייב לשמור את המעות בכיסו עד אשר ימסור לקונה את הנמכר, ומשקיבל שטר במקום כסף מזומן, רשאי היה לסחר את השטר ולהוציאו מיד מרשותו. הואיל וכך, זכות הקנין בשטר לא נפגמה, וממילא אין ללוי ידיעה שהיא נפגמה. ואף אין בכך משום חוסר תום לב שאדם נוטל מחברו שטר שעה שידוע לו כי השטר ניתן לקודמו לתשלום מחיר של סחורה שטרם מסר לקונה. מתן כסף או שטר בתור דמי-קדימה הוא מקובל במסחר, ואם רשאי ראובן - כלפי קונהו - לסחר את השטר, כל אחד רשאי ליטול את המסמך ממנו. ידיעה שהמסחר קיבל את השטר בקשר לחוזה שעוד לא יצא לפועל, אינה ידיעה שהחוזה יופר בעתיד, ואם יופר בעתיד , כשהשטר כבר היה בידי האוחז הנוכחי, אין זכותו נפגמת למפרע. אם נתן לוי ערך לראובן, דינו כדין אוחז בעד ערך גם כלפי שמעון מכוח סעיף 26 (ב) לפקודה, והוא זכאי להיפרע ממנו.

נשנה עכשיו את העובדות ונניח, כי ראובן המוכר החזיק את השטר תחת ידו עד לאחר הזמן בו חייב היה למסור את הנמכר. הנמכר לא נמסר והמוכר הפר את החוזה, ולאחר מכן, לאחר הפרת החוזה, הוא מסחר את השטר ללוי. מה יהא הדין במקרה כזה? ענין זה שונה מענין הקודם בכך, שהשטר לא סוחר ללוי כאשר חוזה המכר, אשר בקשר אתו נכתב השטר, היה עוד "פתוח" לביצוע. כל עוד לא עבר המועד המוסכם למסירת הנמכר, התחייבותו של המוכר שימשה תמורה לשטר, אך משעבר המועד, התמורה נכשלה והקונה היה זכאי לקבל אתה שטר בחזרה. בו ברגע שהתמורה נכשלה, זכותה קנין של המוכר נפגמה, ואם הוא מסחר את השטר לאחר מכן, זכות פגומה הוא מסר שכן הוא מועל באימון הקונה; השטר חייב היה לחזור לרשות חותמו, ובמקום זה סוחר והועבר לאדם אחר. אין השטר אכיף על הקונה אלא אם היה בידי אוחז כשורה".

(סעיף 224 עמ' 275-277).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ