פסק-דין בתיק עא 1193/05

כב' השופטת א. הלמן :

1.         בפנינו ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם ר. קודסי), אשר ניתנה ביום 4.7.05 במסגרת תיק ההוצאה לפועל 4-03-04668-10 (להלן: " תיק ההוצאה לפועל"), ואשר דחתה את בקשת המערערת לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: " חוק ההוצאה לפועל").

הרקע :

2.         תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצועו של פסק דין שניתן בת.א. (שלום נצרת) 7205/02, ביום 26.2.03, בהעדר הגנה, במסגרתו חויבה המערערת לשלם למשיב סך של 50,000 ש"ח, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. (להלן:"פסק הדין").

3.         ביום 2.12.03 הגישה המערערת בקשה לביטולו של פסק הדין שניתן בהעדרה, ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שננקטו לשם אכיפתו. בית המשפט (כב' הרשמת א. אריאלי), (להלן: " בית המשפט"), דן בבקשה לאחר שהורה על עיכוב ההליכים עד להכרעה בה, בכפוף להפקדת סכום של 1,500 ש"ח.

4.         ביום 26.4.04 קיבל בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הדין, מאחר ושוכנע כי המערערת הצביעה על סיכויי הגנה טובים, וחרף התרשמותו כי המערערת נהגה בזלזול, ולמצער ברשלנות בכל הנוגע לאי הגשת כתב ההגנה. ביטולו של פסק הדין הותנה בתשלום הוצאות בסך 3,000 ש"ח + מע"מ (להלן: "החלטת הביטול").

            בהחלטת הביטול נאמר כי פסק הדין יבוטל בכפוף לכך שההוצאות ישולמו " בתוך 30 יום מהיום".

אין חולק כי ההחלטה לא ניתנה במעמד הצדדים.

5.         ביום 31.5.04, משחלפו למעלה מ - 30 יום ממתן החלטת הביטול, הגיש ב"כ המשיב בקשה ללשכת ההוצאה לפועל להמשיך בנקיטת ההליכים כנגד המערערת, ולבקשתו חודשו ההליכים לגביית החוב על פי פסק הדין.

6.         בעקבות האמור, פנתה המערערת לבית המשפט בבקשה להורות על ביטול הליכי ההוצל"פ או על עיכובם, בטענה כי קיימה את ההחלטה במועדה, ולחילופין, אם היה איחור של יום או יומיים, אין הצדקה לנקיטת ההליכים. כב' הרשמת א. אריאלי הפנתה את המערערת להעלות טענותיה בדבר ביצוע ההחלטה בפני ראש ההוצאה לפועל.

            על החלטה זו לא השיגה המערערת. במקום זאת, הגישה בקשה לראש ההוצאה לפועל, ב"טענת פרעתי" על פי סעיף 19 לחוק, בטענה כי מילאה אחר החלטת הביטול, וכתוצאה מכך פסק הדין שהוגש לביצוע, בוטל על פי החלטה זו, ואיננו בר ביצוע.

7.         במקביל, ובטרם נדונה בקשתה על ידי ראש ההוצאה לפועל, עתרה המערערת בשנית לבית המשפט, והפעם בבקשה להאריך את מועד הפקדת ההוצאות. ביום 24.8.04 דחה בית המשפט את הבקשה בהעדר כל נימוק המצדיק הארכת המועד.

8.         לאחר ששמע את הצדדים, לרבות חקירת המצהיר, דחה ראש ההוצאה לפועל, כב' הרשם ר. קודסי, את טענות המערערת, וקבע כי פסק הדין לא בוטל מאחר והמערערת לא מילאה אחר ההחלטה במועד שנקבע לכך.

על החלטה זו מונח הערעור בפנינו.

דיון :

9.         המחלוקת העיקרית בין הצדדים בהליך זה, נוגעת לשאלת פרשנותה של הוראת בית המשפט, לגבי מועד תשלום ההוצאות כתנאי לביטולו של פסק הדין, כאשר המערערת מבקשת לתת למחלוקת זו נופך של מחלוקת משפטית, בטענה כי יש לחשב את מניין 30 הימים שנקצבו בהחלטה מיום המצאתה למערערת, ולא מתאריך מוקדם יותר.

10.        המערערת מבקשת לקבוע כי בהתנהלותה כפי שתתואר להלן, מילאה הלכה למעשה אחר דרישת התנאי, כקביעת בית המשפט, לשם ביטולו של פסק הדין.

לחילופין, טוענת המערערת כי המשיב נהג בחוסר תום לב, כאשר חידש את הליכי ההוצאה לפועל ביום 31.5.04 ולא התקשר כדי לברר עימה את נושא התשלום.

11.        העובדות כפי שנטענו בהודעת הערעור, הן כדלקמן: