עא"ח
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
84-05
27/10/2005
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. נילי ארד
3. ורדה וירט-ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
1. בורסון השקעות בע"מ
2. יעסור בע"מ
3. זלמן סטמבלר בע"מ
4. מרדכי מנדלסון
5. זלמן סטמבלר
|
הנתבע:
אביתר זכאי
|
| פסק-דין |
השופטת נילי ארד
1. לפנינו ערעור על החלטת רשמת בית דין זה לאה גליקסמן מיום 15.7.2005 (בש"א 459/05), לפיה הערעור שביקש להגיש המשיב הוגש במועד ולחלופין התקיים טעם מיוחד להארכת המועד להגשתו (להלן:
החלטת הרשמת).
2. פסק הדין עליו ביקש המשיב לערער ניתן ביום 28.3.2005 (השופטת אהובה עציון; עב 301087/96). המועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 11.5.2005. במועד זה, יום רביעי בשבוע, חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה וערב יום העצמאות. המשיב ביקש להגיש ערעורו ביום א' שלאחר יום העצמאות וסוף השבוע, 15.5.2005. מזכירות בית הדין לא קיבלה את הערעור לרישום, בטענה כי הוגש באיחור. משכך הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת ערעור (אותה הכתיר כ"בקשה לקבלת ערעור").
3. בהחלטתה בבקשה קבעה הרשמת, כי הערעור הוגש במועד. זאת, כיוון שמההוראות המשולבות של תקנות בית המשפט (מזכירות), תשס"ה-2004 (להלן:
תקנות המזכירות) וסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 (להלן:
חוק הפרשנות) עולה, כי ככל שהיום האחרון להגשת ערעור חל בערב חג, לא יובא יום זה במניין הימים להגשת הערעור, כמקובל לגבי יום שישי. הוראות אלה, על פי החלטת הרשמת, יש לאמץ אף בבית הדין לעבודה, בהעדר הסדר מפורש בנדון בתקנות בית דין, ולאור הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן:
חוק בית הדין לעבודה), לפיה "בכל עניין של של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק".
4. לחלופין קבעה הרשמת, כי אף אם יובא יום הזיכרון במניין הימים להגשת הערעור, הרי שמתקיים בנסיבות העניין טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד להגשת הערעור. זאת, כיוון שסברתו של בא-כוח המשיב לפיה אין יום הזיכרון בא במניין הימים הינה "סבירה בהחלט". יתרה מכך, בהתחשב בעובדה שהאיחור בהגשת הערעור הינו בן יום אחד בלבד (כיוון שאין מונים את יום העצמאות ואת הימים שישי ושבת שלאחריו), לא השכילו המערערים להצביע על אינטרס הסתמכות בדבר סופיות ההליכים בין הצדדים.
5. כנגד החלטת הרשמת מוסב הערעור שלפנינו, במסגרתו טענו המערערים כי בדין סירבה המזכירות לקבל את הערעור לרישום, לאור העובדה שביום הזיכרון "עבדה כרגיל"; כי העדר הוראה בתקנות בית הדין בנוגע לערבי חג, בניגוד לימי ו', מהווה הסדר שלילי; כי על המשיב היה להגיש בקשה להארכת מועד ולא "בקשה לקבלת ערעור" כפי שהגיש; וכי לא מתקיים בנסיבות העניין טעם מיוחד המצדיק את קבלת הבקשה להארכת מועד, כיוון שהאיחור בהגשת הערעור נבע מכך שהמשיב המתין עד ליום האחרון במניין הימים להגשת הערעור.
המשיב, מצידו, תמך בהחלטת הרשמת, על נימוקיה.
6. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. בדין קבעה הרשמת כי הערעור שביקש המשיב להגיש הוגש במועד. זאת, כיוון שאל ערבי חג יש להתייחס באופן בו מתייחסים לימי ו', ככל שמדובר במועד האחרון להגשת ערעור. העובדה כי אין בתקנות בית הדין לעבודה הוראה מפורשת בנדון אין משמעותה כי הסדר שלילי לפנינו, ובצדק הקישה הרשמת בעניין זה מההוראות המשולבות של חוק הפרשנות ותקנות המזכירות החלות בבתי המשפט, מהן עולה כי במידה והמועד האחרון להגשת ערעור חל בערב חג לא יובא יום זה במניין הימים להגשת הערעור. אימוץ הוראות אלה בבתי הדין לעבודה היא הדרך הטובה ביותר לעשיית משפט צדק, כמצוות סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה. יוער, כי מתכונת העבודה של מזכירות בית הדין בערב יום העצמאות, בין אם עבדה במתכונת יום ו' ובין אם עבדה במתכונת ימי חול, אינה מעלה ואינה מורידה לצורך ההכרעה כאמור.
7. עולה אפוא, כי הערעור שביקש להגיש המשיב הוגש במועד. משכך, מתייתר הצורך לדון ביתר טענות המערערים. עם זאת נטעים, כי עצם העובדה שהמשיב הכתיר בקשתו לרשמת כ"בקשה לקבלת הערעור" ולא כ"בקשה להארכת מועד" אין בה, כלשעצמה, כדי למנוע התייחסות לבקשה. כמו כן, תמימי דעים אנו עם הרשמת, כי במקרה שלפנינו אף מתקיים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור, לו לא היינו מגיעים למסקנה כי הערעור הוגש במועד.
8.
סוף דבר
: הערעור נדחה. המערערים ישאו בשכר טרחת עורך דינו של המשיב בסך 1,500 ש"ח.
ניתן היום, כ"ד תשרי תשס"ו (27.10.2005) וישלח לצדדים.
הנשיא סטיב אדלר השופטת נילי ארד השופטת ורדה וירט-ליבנה
נציג עובדים, מר בן עמי עמירן נציג מעבידים, מר הלל דודאי