פסק דין בתיק ע"ת 82/01

המערער, רס"ב נתן יקואלי, הורשע על פי הודייתו בעבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, שתוצאתה תאונת דרכים, עקב איבוד שליטה ברכב, עליה על אי-תנועה, ופגיעה בדופן ימין בעץ שעמד על אי-התנועה. התוצאה היא גרימת נזק לרכב הצבאי בסכום המוערך בכאחד-עשר אלף ש"ח. ביה"ד קמא הטיל על המערער פסילת רשיון נהיגה צבאי ואזרחי בפועל למשך שלושים יום, וקנס על סך אלף ש"ח, בשני תשלומים.

ערעור זה מכוון נגד רכיב הפסילה בפועל בלבד. ביה"ד קמא לא ראה להטיל עונש של פסילה על-תנאי, כשם שלא הטיל על המערער פיצוי לצה"ל בגין הנזק שנגרם לרכב הצבאי. ללמדך, כי עמד בית הדין על איזון שמדגיש את עונש הפסילה על פני עונשים אחרים. זאת, גם אם, לטעמי, היה צורך בהטלת עונש של פסילה על-תנאי. עונש של פסילה על-תנאי קיים אמנם על פי התוספות לפקודת התעבורה גם אם ביה"ד אינו קובע אותו, אך ראוי להדגיש לעתים את חומרתן של העבירות בדרך של הטלת פסילה על-תנאי.

הנה כי כן, השאלה היחידה שעומדת להכרעה בבית דין זה הינה, אם עונש הפסילה בפועל הוא עונש ראוי בנסיבות העניין, או שמא יש לבטלו או להפחיתו.

אחרי ששקלתי גם את הפסיקה בעניין זה, וכל עניין נידון על פי נסיבותיו, נראה לי כי אין מקום להתערב בפסיקתו של בית הדין קמא, ואני דוחה את הערעור.

עם זאת, ובשל הערתו של התובע להותיר לשיקול דעתו של בית הדין את תחילת הפסילה, אני קובע כי תחילת הפסילה בפועל תהיה ביום 10/09/01.

ניתן והודע היום, 30.7.01, י' באב התשס"א, בפומבי ובמעמד הצדדים.

אל"ם עזרא קמא - שופט