פסק דין בתיק ע"ת 71/06

המשיב, רב"ט אוריאל פנחס, הורשע בעבירה של נהיגה במהירות העולה ב-31 קמ"ש מעל המותר לאותו סוג רכב. המשיב נהג במהירות של 111 קמ"ש כאשר הרכב מוגבל לנהיגה במהירות של 80 קמ"ש. בגין הרשעתו השית עליו בית הדין קמא פסילה בפועל של רישיון נהיגה צבאי ואזרחי ל-14 יום ושלושה חודשים על תנאי למשך שנתיים וקנס של 300 ש"ח.

התובע הצבאי הראשי סבור כי זה עונש קל מדי לעבירה זו ויש להתערב בעונש. אמת נכון הדבר, שבית דין זה אמר בהזדמנויות רבות כי דינה של עבירת המהירות, ובמיוחד עבירה שמידת החריגה בה מן המהירות המותרת היא כה בולטת, כמו במקרה דנן, יש להטיל עונש של פסילה בפועל כעונש ראוי. אין צורך להוסיף על שאמרנו באותן פעמים רבות כי המינימום הוא להטיל את העונש המינימלי שנגזר על עבירת מהירות במידה חריגה כזו. צר לי על כך שבית הדין קמא הסתפק אך בפסילה של 14 יום, אף שהתחשב בנסיבות המשיב, ואמנם נסיבותיו ודרך התנהגותו בצבא הייתה ראויה להתחשבות.

המשיב נעדר הרשעות קודמות, חייל מצטיין ומתמיד בהצטיינותו שנה אחר שנה כפי שעולה מתעודות ההצטיינות שהוצגו בפניי בשנים תשס"ו ו-תשס"ז. לכאורה אין קשר בין הצטיינותו של החייל לבין דרך התנהגותו בכביש אולם אני מקווה כי התנהגותו הנורמטיבית והמצטיינת צריכה ללוותו גם בנהיגתו בדרך.

אחרי ששקלתי כל אלה, נראה לי להתערב בעונש הפסילה בפועל ולהעמידו על 45 ימים במקום 14 יום. יתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם. מהתקופה של הפסילה בפועל כאמור תנוכה תקופת הפסילה על פי גזר הדין של בית הדין קמא, אם וכאשר בוצעה.

ניתנה והודעה היום, ‏‏א' אדר תשס"ז, ‏19 פברואר 2007, בפומבי ובמעמד בעלי-הדין.

__________________                                                                                            אל"ם עזרא קמא,   שופט