עמוס זמיר, שופט (דימוס):-
זהו ערר שהגיש העורר על החלטת המשיב מיום 6.7.2006, לפיה דחה המשיב את השגתו של העורר, שטען כי מגיע לו פטור ממס היות והנכס שנמכר הוא "דירת מגורים מזכה" (להלן - "הנכס"). המשיב, בהחלטתו, קבע כי לא מדובר ב"דירת מגורים מזכה".
ואלה הן העובדות, בתמצית, הצריכות לענייננו:
1. מדובר בנכס מקרקעין הנמצא ברח' 3053 ביפו, גוש 7080, חלקה 18/4, הממוקם בקומת קרקע של בנין מגורים.
2. הרב יוסף ביטון ז"ל, אביו של העורר, רכש את הנכס בשנת 1968 מאחד בשם משה קישלינסקי, לצורך הקמת בית כנסת בנכס. המוכר הנ"ל היה דייר מוגן בנכס, שהיה בבעלות חב' עמידר.
3. עפ"י הנאמר בחוזה המכר שבין הרב ביטון ז"ל לבין מר קישלינסקי (ראה מוצג מ/2), עולה ברורות כי הנכס הנ"ל שימש כבית מלאכה של המוכר, וכי המטרה והכוונה של הקונה הן להקים בית כנסת במקום.
4. זמן מה לאחר הרכישה הנ"ל הוקם במקום בית כנסת בשם "בית יוסף"(ראה גם מוצג מ/3).
5. לאחר פטירתו של הרב יוסף ביטון ז"ל, רכשה אשתו (אימו של העורר) את הבעלות בנכס מעמידר, וזאת בשנת 1998.
6. אומנם בעת רכישת הנכס ע"י הגב' ביטון מחבר עמידר, היה בנכס בית כנסת, ולכן חייב המשיב במס רכישה שלא לפי "דירת מגורים", אולם לאור טענת הצדדים כי לגב' ביטון הכוונה לגור בנכס, תיקן המשיב את שומת הרכישה ל"דירת מגורים".
7. בחודש יולי 2000 העבירה הגב' ביטון, ללא תמורה (במתנה) את הנכס הנ"ל לעורר.
8. בגין העברה זו, נערך ביקור במקום ע"י עובד המשיב, והתברר כי הנכס אינו "דירת מגורים" אלא משמש כבית כנסת, והעורר חויב במס רכישה לפי "בנין" ולא לפי "דירת מגורים" (ראה עמוד אחרון במוצג מ/5 וכן את מוצג מ/6 - שני מסמכים המצביעים כי מס הרכישה נעשה, בגין ההעברה הנ"ל מהאם לבנה, לא לפי "דירת מגורים" אלא לפי "בנין").
9. ביום 7.7.2005 נערך הסכם מכר בין העורר לבין משפ' מורנו, לפיו העביר העורר את הנכס אליהם.
10. כחודשיים לאחר מועד עריכת ההסכם הנ"ל ביקר במקום עובד של המשיב, ונוכח לדעת כי המקום אינו משמש למגורים, ואף נכתב דו"ח על ביקור זה (ראה מוצג מ/1).
לאור כל הממצאים הנ"ל דחה המשיב את בקשת העורר לקבוע כי הנכס הוא "דירת מגורים מזכה" ובהתאם לכך לקבל את הפטורים לגבי נכס כזה.