פסק-דין בתיק הפ 528/06

רקע

תכנית מתאר מחוזית תמ"מ 1/5 שפורסמה למתן תוקף ביום 25.12.03 בילקוט פרסומים 5258   (ע' 1396) מייעדת מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 169 בגוש 6929 להפקעה ולשימוש כתוואי רכבת קלה בגוש דן (להלן: "השטח המופקע" או "המקרקעין").

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ מבצעת את עבודות הפיתוח והתשתית של תוואי הרכבת הקלה במטרה למסור את השטח המיועד לתוואי הרכבת הקלה לזכיין שיזכה במכרז להקמת הפרוייקט והפעלתו.

המשיב מחזיק במקרקעין מכוח הסכם שכירות מיום 4.9.97 שנכרת בינו לבין מנהל מקרקעי ישראל בשם רשות הפיתוח באמצעות י.ג. מתאר - ניהול ופיתוח בע"מ (להלן: "המנהל"), לפיו שכר המשיב את המקרקעין בשכירות חופשית למטרת ניהול עסק בתחום סטודיו למתכת ואבן בלבד.

ביום 17.7.06 פרסמה המבקשת הודעה לפי סעיפים 5 ו - 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"), לפיה החזקה במקרקעין דרושה לה לצרכי ציבור.

ביום 16.2.06 פנתה המבקשת אל המשיב בדרישה למסור לה את החזקה בשטח המופקע תוך 30 יום.

המשיב מסרב למסור את החזקה בשטח המופקע למבקשת.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת להורות למשיב לסלק ידו מן השטח המופקע, לפנותו ולמוסרו לחזקתה של המבקשת כשהוא פנוי מכל אדם מבנה וחפץ, מכוח סעיף 8 לפקודת הקרקעות.

דיון

א.      לגרסת המשיב, המבנה שעל המקרקעין משמש אותו ואת בני משפחתו למגורים וסטודיו לעבודה, לאחר שהשקיע בשיפוצו למעלה מ - 100,000 ש"ח.

לטענתו, משהמבנה שעל השטח המופקע משמש אותו ואת בני משפחתו גם למגורים זכאי הוא לשיכון חלוף או לפיצוי כספי שווה ערך כתנאי למסירת החזקה במקרקעין.

עוד טוען המשיב כי השטח המופקע אינו נחוץ למבקשת באופן מיידי ועל כן יש לעכב את הפינוי למצער עד הוצאת היתר לביצוע עבודות ההריסה של המבנה בו הוא מחזיק.

ב.      בע"א 4000/01 יהודה קיסר ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, תל אביב יפו, פ"ד נז (1) 313, בע' 323, (להלן: "עניין קיסר") נקבע שההליך שלפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות צריך להתנהל במהירות וללא סיבוכים.

עוד נקבע שם, כי ככלל די להראות שהמחזיק מסרב למסור לרשות המפקיעה את המקרקעין בהם הוא מחזיק לאחר שהגיע המועד למסירתם על פי הודעה על דרישה למסור את המקרקעין שפורסמה בהתאם להוראות סעיף 7 (1)  לפקודה ופורסמה הודעה על כוונה לרכוש את המקרקעין לצרכי ציבור בהתאם להוראות סעיף 5 לפקודת הקרקעות.    

עם זאת, הכירו בתי המשפט בטענות שנועדו לצמצם את הפגיעה מכוח ההפקעה באופן שאינו עולה על המידה הדרושה להגשמת התכלית הגלומה בהפקעת המקרקעין, ראה בעע"ם 1975/01 ועדה מקומית לתכנון ולבניה, כרמיאל ואח' נ' שמואל רובינשטיין ואח', פ"ד נו (6) 638, בע' 659.

ג.        מעדותו של מר גד גרשון (עמודים 2 ו - 3 לפרוטוקול מיום 24.10.06), נמצא שהרשויות שהוסמכו לקדם את פרויקט הרכבת הקלה פועלות להכשיר את תוואי הרכבת הקלה.

אפשר שאין כוונה מיידית להרוס ו/או לפעול בשטח המופקע כבר עתה, אולם משהעבודות להכשרת תוואי הרכבת הקלה החלו, עיכוב הליכי ההפקעה עלול לחשוף את הגופים הפועלים לקידום פרויקט הרכבת הקלה לתקלות בלתי צפויות שיפגעו בלוח הזמנים המתוכנן של הפרויקט ואפשר אף שיגרמו להפרת התחייבויות כלפי צדדים שלישיים. 

לפיכך אני דוחה את טענת המשיב, לפיה אין דחיפות בפינוי השטח המופקע.

ד.      סעיף 194 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, קובע:

"שיכון חלוף

בהליכי הפקעה מכוח פרק זה לא יפונה בית מגורים שנועד בתכנית להריסה אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר למי שהיה דר בבית מכוח זכות שבדין או זכות שביושר במועד פרסום ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין, או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר."