פסק-דין בתיק הפ 201142/04

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים היום במעמד הצדדים, וזאת במסגרת בקשת המבקש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו המשיבים 1-5 אינם רשאים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המיטלטלין שבדירה ברח' קרית שמונה 35/7 בחולון, כמפורט ברשימה הרצ"ב כנספח א' והממושכנים לטובת המבקש כמפורט להלן בבקשה.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה, ובו הצהיר כי המשיבים 6-7 מישכנו לטובתו את המיטלטלין שבדירה לפי הרשימה אשר צורפה כנספח א' בגין חובם כלפיו בסך של 150,000$.

בנוסף לכך, המבקש הצהיר כי המשכון נרשם בלשכת רשם המשכונות ביום 24/9/03, וכי המשיבים 1-4 נוקטים בהליכי הוצל"פ כנגד המשיבים 6 ו- 7 ובדעתם להוציא את המיטלטלין מן הדירה.

בהתייחס למשיבה 5, הוצהר כי המשיבה 5 נוקטת כנגד המשיב 7 בהליכי הוצאה לפועל.

לבסוף הוצהר בתצהירו של המבקש הנ"ל כי עפ"י עצה משפטית שקיבל, כאשר המיטלטלין בדירה ממושכנים לטובתו, המשיבים 1-5 אינם רשאים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל להוצאתם מהדירה.

המבקש נחקר במסגרת ח.נ. על תצהירו, ובמהלך החקירה העיד, בין השאר, כי הוא נתן כסף למשיבה 6 וכן למשיב 7 על מנת שהם "יתקדמו בחיים" ולאחר מכן יחזירו לו את הכסף לאט לאט.

המבקש העיד כי הוא לא ערך תרשומת כלשהי בקשר לכך, כאשר מדובר בהלוואה מתוך כספי הפנסיה שקיבל.

המבקש תיאר כי בתחילה העביר למשיבים 6 ו- 7 50,000$, לאחר מכן 90,000$ ולבסוף 10,000$ וזאת במהלך מספר שנים, החל מלפני כ- 4 שנים.

המבקש הוסיף והעיד כי המשכון נערך ביום 24/9/03, כאשר הוא ביקש מספר חודשים לפני כן לקבל את הכסף בחזרה והוא פחד שבתו לא תחזיר לו.

המבקש נשאל לשאלת בית המשפט האם הוא מתכוון לממש את המשכון ולמכור את המיטלטלין והמבקש העיד תחילה כי אין לו כל כוונה לממש את המשכון מאחר ומדובר בבני משפחה, אולם לאחר אתנחתא והשלמת דיון אחר, מצא לנכון לומר כי אכן בכוונתו לממש את המיטלטלין.

דיון

המבקש הגיש תצהיר כללי וסתמי בו לא צויין כי המשיבים 6 ו- 7 הינם בני משפחתו של המבקש.

בנוסף לכך יצויין כי המבקש לא דאג לצרף מסמכים כלשהם ע"מ לבסס את טענתו לפיה אכן מסר למשיבים 6 ו- 7 150,000$ כפי שצויין בתצהירו.

המבקש העיד בנוסף כי מדובר בסכומים אשר ניתנו ע"מ לקדם את חיי המשיבים 6 ו- 7, ובאותה נשימה צויין ע"י המבקש כי מדובר בהלוואה בלבד.

מעדותו של המבקש עולה, כי הסכומים שולמו לפני כ- 4 שנים, כאשר לא ננקט כל ניסיון לגבות בחזרה סכומים כלשהם במסגרת "ההלוואה" הנ"ל, וכל זאת כאשר אין כל מסמך בכתב אשר מעיד על כך כי דובר בהלוואה בפועל, להבדיל ממתנה.

ראה לענין זה את האמור בספרו של כב' השופט דוד בר אופיר, הליכים והלכות בהוצאה לפועל, מהדורה חמישית עמ' 338 ו-339, שם ציין, בין השאר, כי:

"עובדה זו כשלעצמה כי נכס מיטלטלין ממושכן לפלוני איננה מונעת את עיקול הנכס לטובת אדם אחר. כלומר: יכול שמיטלטלין ימושכנו לטובת אדם אחד במועד מסויים, ויעוקלו לטובת אדם אחר במועד מאוחר..."

בנוסף לכך, צויין בספרו הנ"ל כי בעת שקיים חשש כי מדובר בהברחת נכסים בין קרובי משפחה וכאשר בעל המשכון מעוניין להגיש בקשה למימוש משכון בפועל, מן הראוי שאותו בעל משכון יגיש תובענה לפסק דין הצהרתי אשר מאשר את מימוש המשכון. שם. בעמ' 339:

"כאשר המשכון הוא גורף ורחב, איננו מוגבל בסכום ונעשה בין בני משפחה,- יכול לעלות חשד שמדובר בהברחת רכושו של החייב, ולא במשכון שנעשה בדרך מקובלת ובתום לב. בנסיבות כאלה ניתן יהיה להמשיך בהליכי מימוש של העיקול, וזכותו של בן המשפחה (בעל המשכון) נתונה לו לגבות ראשונה את המגיע לו מן התמורה, לפי סעיף 34ב' לחוק המכר, אולם לפני שיקבל לרשותו את כספי הפידיון, עליו יהיה לפנות לבית המשפט המוסמך ולהגיש תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר שיעור החוב שהוא נושה בבן משפחתו."

על כל פנים, הסעד המבוקש במקרה דנן הינו פסק דין הצהרתי אשר יצהיר כי המשיבים 1-5 אינם רשאים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המיטלטלין אשר מצויים בדירת המשיבים 6 ו- 7.