פסק-דין בתיק הפ 1602/04

רקע

משיב 3, בעלה של המבקשת (להלן: "החייב") הוא בעל מניות ומנהל של אס פרסונל מקצועי בע"מ, אילן ויחיאל אחזקות בע"מ, קלין פרפקט בע"מ ועמית פרסונל בע"מ.

ביום 14.1.04 התחייבה אס פרסונל מקצועי בע"מ לשלם לאגף המכס והמע"מ סך של 2,226,971 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וקנסות תוך 30 יום מיום קבלת דרישה לתשלום. באותו היום התחייב החייב אף לשלם לאגף המכס והמע"מ את הסכום האמור.

נכון ליום 30.1.05 חייב החייב לאגף המכס והמע"מ סך של 1,000,182 ש"ח ובמסגרת הליכי גבייה שננקטו על ידי אגף המכס והמע"מ נרשמה הערת אזהרה על זכויות החייב בבית ברח' הכרכום 1 ב' בנס ציונה הידוע כגוש 3638 חלקה 35 תת חלקה 159 ב (להלן: "הבית").

הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (להלן: "הבנק") נוקט אף הוא בהליכי גבייה נגד החייב ובמסגרת הליכים אלה הטיל הבנק עיקול על זכויות החייב בבית.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת להצהיר כי המטלטלין ונכסי דלא ניידי וחשבונות הבנקים הרשומים על שם המבקשת והחייב, יחד ולחוד, אשר עליהם הוטלו עיקולים, הינם בבעלות המבקשת והעיקולים אשר הוטלו על ידי המשיבים יבוטלו לאלתר וזאת לאור הסכם ממון שנחתם כשנה ושמונה חודשים קודם להגשת העיקולים ו/או התביעות.

טענות המבקשת

בסמוך לשנת 2003 התגלע סכסוך בין המבקשת לחייב. ליישוב הסכסוך נכרת בין המבקשת לבין החייב ביום 21.5.03, הסכם ממון אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו העביר החייב למבקשת את זכויותיו בבית ובתכולתו, בכספים, ניירות ערך ובחשבונות בנק הרשומים על שם החייב (להלן: "הסכם הממון").

הסכם הממון נכרת בעת שמצבו הכלכלי של החייב היה שפיר ובטרם ננקטו נגדו תביעות ו/או הליכי גבייה. לפיכך, ומשהסכם הממון נכרת קודם לעיקול ולהערת האזהרה שנרשמו לטובת הבנק ואגף המכס והמע"מ גוברות זכויות המבקשת על זכויותיהם של הבנק ואגף המכס והמע"מ בנכסים הנזכרים בהסכם הממון.

טענות הבנק

המבקשת והחייב נישאו זו לזה ביום 1.1.91 ובהתאם חלות עליהם הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973, לפיהן יש לקבוע את זכויותיו של כל אחד מבני הזוג שלא התגרשו, בהתאם לדין הכללי.

החייב מתגורר בבית, משתתף בתשלום החזרי ההלוואות שנטלו בני הזוג למימון רכישת הזכויות בבית, משתתף בכלכלת משק הבית. הצדדים להסכם הממון לא פעלו להעברת הזכויות בבית על שם המבקשת. בעת עריכת הסכם הממון ידע החייב כי החברות שהיו בבעלותו נקלעו לקשיים כספיים ובין היתר התקשו לשלם את המס שהיו החברות חייבות לשלם לאגף המכס והמע"מ.

נסיבות אלה, מלמדות כי בעריכת הסכם הממון לא התכוון החייב להעביר למבקשת את זכויותיו אלא להבריחם מפני נושיו. לפיכך, יש לקבוע כי הסכם הממון בטל בהיותו הסכם למראית עין.

טענות אגף המכס והמע"מ

המבקשת והחייב מנהלים משק בית משותף בהרמוניה ועל כן יש לייחס למבקשת את חובות החייב מכוח חזקת השיתוף. ממילא, זכאי אגף המכס והמע"מ לרדת לנכסים הרשומים על שמה של המבקשת לצורך גביית חובות החייב. 

הסכם הממון בטל בהיותו הסכם למראית עין ו/או סותר את תקנת הציבור.

דיון

א.             הסכם הממון בין המבקשת לחייב נכרת ביום 21.5.03 (נספח ב), ונקבעו בו בין היתר הסדרים לרווחת ילדי בני הזוג ואופן  גידולם. בהתאם לסעיפים 3.2, 3.3, 3.4, 3.6, 3.7, 3.8, 3.9 ו - 5 להסכם האמור העביר החייב למבקשת את זכויותיו בבית מגורים בדימונה, בבית, במכונית, בחשבונות הבנק הרשומים על שמו ובמטלטלין למעט חפציו האישיים.

ב.              בחקירתו העיד החייב (ש' 20 בע' 11 לפרוטוקול מיום 22.1.07):

"ת. כן, אני מתגורר ברח' כרכום 1 נס ציונה."

מעדות זו, נמצא שלמרות שלכאורה העביר החייב את זכויותיו בבית למבקשת בשנת 2003, עדיין מתגורר הוא בבית.