פסק-דין בתיק ה"פ 4748-12-12

תובענה שעניינה בעסקת מקרקעין אשר כטענת המבקש, בוצעה ע"י מתחזה לבעלים.

רקע

1.        המקרקעין מושא התובענה הינו מגרש המצוי באשקלון, בגוש **** חלקה **** (להלן: " המגרש"), אשר היה רשום בלשכת המקרקעין בבעלות דניאל ליברמן ת"ז ******. כפי שיפורט להלן, המשיבים חולקים על טענת המבקש כי הוא  האדם שהיה רשום כבעלי המגרש. המשיבים טוענים כי רכשו המגרש כדין מבעליו, שאינו המבקש, הטוען מנגד כי אחר פעל בשמו בתרמית. המגרש נרכש מלכתחילה ביום 9.6.10 בידי המשיב 2. מאוחר יותר, ביום 12.6.12 העביר המשיב 2 את המגרש למשיב 1 שהינו בנו.

2.        לטענת המבקש שהינו אזרח ותושב ארה"ב, ובעבר תושב ארעי בישראל, הונפקה לו אשרת שהייה זמנית בתחילת שנות ה-80 וכך קיבל מספר זהות להבדיל מתעודת זהות שלא קיבל מעולם. בביקורו האחרון בארץ בתאריכים 11.10.12 - 29.10.12, ביקש לבחון את הנעשה באשר למגרש ואז גילה כי המגרש "נמכר" למשיבים. המחלוקת הינה בשאלה האם המבקש הוא האדם שהיה רשום כבעלי המגרש, שאז העסקה בה רכשו המשיבים את הבעלות בטלה.

תמצית טענות המבקש

3.        לטענת המבקש, הוא הבעלים של המגרש שהועבר לו מאמו המנוחה. לטענתו, לא ביצע כל עסקה עם המשיבים או כל אדם אחר למכירת המגרש. לפיכך, יש לבטל כל רישום השולל את בעלותו ולהחזיר מצב הרישום כפי שהיה. המבקש טוען כי התעודות הציבוריות  שהוגשו לבית המשפט מוכיחות באופן ברור את טענתו.

תמצית טענות המשיבים

4.        טוענים המשיבים כי המשיב 1 הוא שרשום כבעלי המגרש ועל המבקש הנטל לשכנע כי הרישום אינו משקף את מצב הבעלות. לשיטתם, המסמכים עליהם מתבסס המבקש אינם קבילים ואלו הקבילים, אין בהם בכדי לבסס את טענת המבקש. לפיכך, טענו כי יש לדחות את התובענה.

הראיות

5.        המבקש הציג נסח רישום היסטורי של המגרש, סומן מב/2. בנסח זה הבעלים הרשום הינו "דניאל ליברמן 11756673". צורף שטר מכר ולפיו הועבר המגרש למבקש מאמו ליברמן מרציה, סומן מב/3. העברה זו משתקפת בנסח ההיסטורי.

תעודת עובד הציבור

המבקש צירף תעודת עובד ציבור מיום 11.2.13, לה צורפה תעודת בירור פרטים על נוסע וכן מסמך פרטני המתייחס לשאלה האם הונפקה למבקש מאז ומעולם תעודת זהות, מסמך מיום 24.12.12, להלן:  (" המסמך הפרטני").

המסמך הפרטני

במסמך הפרטני של משרד הפנים נקבע כי לפי בדיקה בתיקו של הנדון, דניאל ליברמן דרכון אמריקאי 210332530, נכנס לארץ ביום 11.6.80 וקיבל מספר זהות *****. מדובר באשרת כניסה מסוג א/1 לשלוש שנים שבהוצאתה ניתן למקבלה מספר זהות. במסמך זה הודגש ופורט כי לנ"ל לא הונפקה תעודת זהות. עוד פורט כי המעמד האמור לא חודש וכי הנדון אינו אזרח או תושב ישראל.

תעודת בירור הפרטים על הנוסע  

בתעודה זו פורטו מספר הדרכון/זהות של המבקש. צוין מספר דרכון,  כנראה ישן,  ***** בו נעשה שימוש בכניסות בתאריכים 21.6.89 - 18.7.89 וכן 21.6.91-4.7.91.

בכניסה הבאה של המבקש נרשם מס' דרכון ****** בתאריכים 28.6.91-14.7.2004. בכניסה שלאחריה נרשם בתאריך הכניסה 11.10.12 בה צוין מספר הדרכון האחרון, ביציאה הוסף מספר זהות *********.

6.        המשיבים התנגדו לתעודת עובד הציבור ולמסמכים הציבוריים שצורפו לה, מהטעם ולפיו התעודה לא נערכה בהתאם לפקודת הראיות וכי הפקיד שחתם על התעודה לא התייצב לחקירה עליה, התנגדות אותה אני דוחה. עסקינן בתעודת עובד ציבור שניתנה בעקבות צו בית משפט ועותק ממנה הוגש לתיק האלקטרוני מבעוד יום. ב"כ המבקשים טען בעמוד הראשון לפרוטוקול דיון ההוכחות כי ישקול לדרוש לחקור את עורך התעודה אולם בפועל, לא עמד על דרישתו זו. אני דוחה הטענה כביכול על המבקש היה לדאוג לזימון עובד הציבור ליתייצב לחקירה. יש להוסיף כי גם אם יש הבדל כזה או אחר בנוסח המדויק הקבוע בפקודת הראיות בכול הנוגע לתעודת עובד הציבור, לא מצאתי כי יש בכך כדי להשליך על מהות הדברים ולפיה משרד הפנים רואה במי שנושא את הדרכון שבבעלות המבקש כמי שהינו בעל הזהות הרשומה כבעלי המקרקעין.

תעודת משטרת הגבולות