פסק-דין בתיק ברע 116/08

1.         על פי הסכמת הצדדים, החלטתי ליתן רשות ערעור על החלטתו של בית משפט קמא ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור לגופו.

2.         במסגרת הליך משפטי המתנהל בין בעלי הדין זה מספר שנים בבית משפט קמא, הורה בית משפט קמא לבעלי הדין כי יגישו את ראיותיהן על דרך של המצאת תצהירי עדות ראשית, תוך מתן הנחיות הולמות באשר להעדת עדים ללא תצהירים.

המבקשת נמנעה מהגשת תצהירי עדות ראשית, תוך שהיא מודיעה לבית המשפט, בהודעתה מיום 30.1.06, כי אין לה, בשלב זה, עדים שמסכימים לחתום על תצהירי עדות ראשית וכי עדים אלה יזומנו באמצעות בית המשפט.

משהגיע המועד לשמיעת העדים, הגישה המבקשת בקשה לזימונם של מספר עדים. בית המשפט קמא נעתר לבקשה ביחס לשלושה עדים, כאשר לגבי העד הרביעי, הוא קבע כי אין מקום לזמנו, נוכח העובדה כי לא נטען כי המבקש פנתה לאותו עד וביקשה ממנו לחתום על עדות ראשית. (ראה החלטתו של בית המשפט מיום 15.3.06 נספח ו' לתגובת המשיבה).

3.         המבקשת לא השלימה עם החלטתו זו של בית המשפט. כפי שמעידים פרוטוקולים ובקשות שהוגשו לתיק בית המשפט, פנתה המבקשת, מספר פעמים, לבית המשפט קמא בנושא זימונו של העד האמור. בית המשפט קמא נעתר לבקשות לזימונו של העד, אשר הוגשו במעמד צד אחד, וזאת חרף הוראתו כי בקשות מן הסוג האמור יומצאו אף לתגובת המשיבה. לאחר שהמשיבה הסבה את תשומת ליבו של בית המשפט להחלטותיו באשר לזימון העדים, החליט בית המשפט, ביום 5.6.08, כי אין מקום לזימונו של העד מר יעקב אברמוביץ לעדות, וזאת לאור החלטתו מיום 15.3.06, ולנוכח הנימוקים המפורטים בתגובת ב"כ המשיבה.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שבפניי.

4.         משביקשתי את תגובת המשיבה לבקשה, המציאה זו האחרונה תגובה ארוכה ומפורטת. בתגובתה סוקרת המשיבה את כל מסכת היחסים שבין בעלי הדין, את התביעה לגופה, את טענות הצדדים באשר לתביעה זו, את ההוראות אשר ניתנו ביחס לסדרי הדין בהליך והשגותיה לגבי החלטות שונות שניתנו וכן מסכמת את טענותיה, כאילו עמד ההליך כולו לבחינת ערכאת הערעור.

דרך תגובה זו יש בה כדי להחטיא את המטרה.

בבואי להחליט בבקשה, איני רואה מקום וצורך להכנס לבירור כלל פלוגתאות שבין בעלי הדין, ולפיכך תינתן החלטתי זו בהיקף המתבקש.

5.         בבקשת רשות הערעור שלפני, טוענת המבקשת כי עדותו של מר אברמוביץ הינה רלוונטית למחלוקות שבין בעלי הדין. מר אברמוביץ נטל חלק באירועים הנוגעים למחלוקות המתבררות בתיק, ובעדותו יהא כדי להפריך את גרסת התביעה, תוך מסירת נתונים חשובים אודות דברים שנאמרו בפגישות בין בעלי הדין ואמרות של עד התובעת, מר ויזמן. לטענת המבקשת עדותו של העד הינה מתבקשת והכרחית ואי העדתו עלולה לפגוע בזכויותיה.

6.         מנגד, מפרטת המשיבה כאמור את כל ההליכים אשר קדמו להגשת הבקשה דידן. בין היתר, הפנתה המבקשת את תשומת הלב להחלטתו של בית המשפט מיום 29.9.05, בה ניתנו הוראות באשר להגשת תצהירי עדות ראשית של כל העדים שיש בכוונת בעלי הדין להעיד. בית המשפט הדגיש בהחלטתו כדלקמן:

"לא הגיש בעל דין תצהיר של עד כאמור בהחלטה זו, לא יורשה להביא את העד לעדות אלא אם כן שוכנע ביהמ"ש, עפ"י בקשתו של בעל דין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות."

המבקשת לא מילאה אחר הוראה זו ובמקומה מסרה הודעה סתמית כי אין לה, בשלב זה, עדים המסכימים לחתום על תצהירי עדות ראשית, וכי היא תזמן עדיה באמצעות בית משפט. לבקשה לא צורף תצהיר. כחודשיים לאחר מועד זה הוגשה בקשה מפורטת מטעם המבקשת ובה ביקשה להעיד ארבעה עדים, וביניהם מר יעקב אברמוביץ. הבקשה נתמכה בתצהיר סתמי בו נטען כי :

"מר יעקב אברמוביץ איננו קשור כלל לקיבוץ. בהתאם למידע שנמסר לי ע"י באי כוחי, תצהירו טרם הוגש לביהמ"ש בתיק "חופית", לאור בקשתה - שנעתרה - כי תצהירו יוגש רק לאחר שהתובעת תגיש תצהירי עדותה."

בהחלטתו מיום 15.3.06, הביע בית המשפט קמא, ובצדק, את תרעומתו על התנהלותה של המבקשת, אשר לא מילאה אחר החלטתו ולא הקפידה, ולו מינימאלית, על ענייני הפרוצדורה, תוך גרימת פגיעה בזכויותיה של המשיבה.

התנהגותה של המבקשת נראתה לבית המשפט כ"התחכמות וניסיון להצדיק בדיעבד את אי הגשת תצהירי העדות הראשית במועד". בית המשפט קמא הוסיף וקבע כדלקמן:

"מצב זה שבו נאלצת התובעת להביא את כל עדיה ואף להכריז אלה עדי, מבלי שתדע מי מעיד מטעם הנתבעת ומבלי שיהיו בפניה תצהירי עדות ראשית של הנתבעת, עלול להעמיד את התובעת במצב בלתי אפשרי מבחינת יכולתה לנהל את התביעה."

עם זאת, הוסיף בית המשפט וקבע כדלקמן:

"אלא שקבלת הבקשה בשלב זה עלולה להכריע את גורל התיק במחלוקת המהותית רק בגלל מחדלה של הנתבעת, נראה לי שתוצאה זו מרחיקה לכת בנסיבות העניין.