פסק-דין בתיק ב"ל 56509-01-13

1.         בפניי ערעור לפי סעיף 123לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995(להלן - " החוק") על החלטת הועדה הרפואית לעררים(נפגעי עבודה) מיום 22.11.2012. הוועדה קבעה את נכותה הרפואית של המערערת על 10% נכות בגין תאונת העבודה (ולאחר הפעלת תקנה 15 בשליש - סך הכול נכות רפואית 13.33%).

התשתית העובדתית

2.         המערערת, ילידת 1953, נפגעה בתאונת דרכים ביום 25.12.2011 אשר הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה. כתוצאה מהתאונה נפגעה המערערת, בין היתר, בברך שמאל.

3.         וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 50% מיום 23.2.2012 עד 30.4.2012 ו- 20% מיום 1.5.2012 עד 31.8.2012. כמו כן קבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 10% בהתאם לסעיף 35 (1)(ב).

4.         על החלטת הוועדה מדרג ראשון הגישה המערערת ערר לוועדה הרפואית לעררים. הוועדה לעררים קבעה כי נכותה הרפואית של המערערת עומדת על שיעור 10% לפי סעיף 48 (2)(ז)(I) וכמו כן הפעילה את תקנה 15 באופן חלקי.

            על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

טענות הצדדים

5.         לטענת ב"כ המערערת, שגתה הוועדה לעררים עת קבעה כי נכותה של המערערת בגין הפגיעה בברך שמאל עומדת על שיעור 10% בלבד, כאשר הנכות נקבעה בגין הפגיעה במניסקוס בלבד בהתאם לסעיף הליקוי 48 העוסק בנזק במניסקוס. כעולה מבדיקת ה- MRI בנוסף לנזק במניסקוס נגרם למערערת נזק נוסף בברך שמאל - לרבות קרע ברצועת הברך. המערערת טוענת, איפוא, כי בשל פגיעה זו היא זכאית לנכות נוספת ונפרדת מעבר לנכות שנקבעה בגין הנזק במניסקוס.

6.         במועד הדיון שנערך בפני כב' הרשם סילורה הדגיש ב"כ המערערת שהנכות נקבעה בגין פגיעה במניסקוס לפי סעיף  48 (2)(ז)(I) ואין שום מניעה להעניק נכות נוספת בגין הפגיעה ברצועות הברך.

7.         לאור האמור מבקש המערערת שהערעור יתקבל ושהענין יוחזר לועדה על מנת שתשקול קביעת נכות נוספת ונפרדת בשל הנזק לרצועת הברך מעבר לנכות שנקבעה בשל הנזק במניסקוס.

8.         לטענת המשיב לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה לעררים בעניינה של המערערת. בהקשר זה מוסיף ב"כ המשיב ומציין שהמערערת נבדקה בדיקה יסודית ובית הדין מופנה לפרוטקול הוועדה. עוד מציין ב"כ המשיב שבמקרה דנן חלות הוראות תקנה 11 ד' לתקנות בטוח לאומי קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. המדובר באותו איבר. בבדיקת MRI אובחן קרע של המניסקוס והוועדה קבעה נכות לפי סעיף  48 2 ז' 1 המדבר על נזק במניסקוס בצורה קלה. תקנה  11 ד' קובעת כי בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגע בקשיון או בהגבלת תנועה של פרק לא יבוא בחשבון נזק שנגרם לשרירים הפועלים באותו פרק. לכן ברגע שהעניקה הועדה בגין המגבלה 10% נכות הרי שהיתה מנועה מאחר ומדובר באותו איבר להפעיל נכות נוספת. 

9.         אשר על כן המשיב סבור שכל הטענות בערעור זה הן טענות רפואיות ולא משפטיות ולפיכך יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

10.        אקדים ואציין כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

11.        הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע  לד 213 (1999)).

12.        אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). אשר לחובת ההנמקה, עליה להיות ברורה ומפורשת אשר ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק (דב"ע (ארצי) מג/1356 - 01  לביא - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יז 130).

13.        בענייננו, טענות המערערת בכתב הערעור מכוונות כולן כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה אשר לבית הדין אין סמכות להתערב בו. עפ"י ההלכה, בית הדין אינו שם עצמו כמומחה לרפואה והוא אינו קובע את דרגת הנכות של הנפגע, מאחר וזהו תפקיד הועדה.

14.        מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה התכנסה בעניינה של המערערת בהרכב נכון הכולל מומחה אורטופד. הוועדה שמעה את תלונות המערערת וב"כ, עיינה בתיקה הרפואי וביצעה בדיקה קלינית במערערת. הוועדה מציינת: " הולכת היטב ללא תמיכה כלשהיא". עוד מציינת הוועדה: " בבדיקת מדידה היקפים בגובה זהה". בהמשך מציינת " קיים הפרש של כ 5-10 מ"מ פחות בצד שמאל - לציין כי הצד הדומיננטי ימין קרי אין למעשה דלדול בעל משמעות... בבדיקת יציבות קיים רפיון מזערי קידמי.

לסיכום מציינת הוועדה " בדיקת MRI  מ 21.02.12 אובחן קרע רוחבי בקרן אחורית של המניסקוס המדיאלי בצד שמאל וכן התעבות (ספין) של MCL . לדעת הועדה .... הנכות בשיעור 10% לפי סעיף 48 (2) ז I".