פסק-דין בתיק ב"ל 38943-04-13

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה לעררים לנפגעי פוליו מיום 3.3.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי אין שינוי במצבו של המערער (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        טעתה הוועדה עת במסגרת בדיקתה את עניינו של המערער השוותה לוועדה אשר החלטתה נפסלה על ידי בית הדין שסבר כי יש מקום להפנות את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים אחרת שתדון בעניינו.

2.2        הוועדה נתפסה לממצאים רפואיים שגויים שכן קבעה כי אורך רגלי המערער שווה בעוד וועדות במסגרת נכות כללית (מיום 25/12/05 ו- ה- 6/4/10) קבעו כי למערער קיצור רגל שמאל בשיעור של 1.5 ס"מ. וועדות אלה אימצו חוות דעת של בדיקה נוירולוגית ובדיקה אורטופדית שהעידו על קיצור רגל שמאל.

2.3        טעתה הוועדה עת התעלמה מקביעות 3 וועדות נכות כללית קודמות שקבעו למערער 30% נכות עקב מחלת פוליו בגין חולשה ברגל שמאל על בסיס פוליו (25/12/05, 21/6/09 ו- ה- 6/4/10).

2.4        טעתה הוועדה עת לא התייחסה לקביעת האורטופד ד"ר ברנדס מתאריך 20/6/95. היה על הוועדה לנמק מדוע אינה מקבלת את חוות הדעת ולא להסתפק בציון העובדה כי עיינה בחוות הדעת.

2.5        קביעת הוועדה לפיה הנכות ברגל שמאל הינה בשיעו ר10% משמעה כי מצבו של המערער השתפר ביחס לקביעות קודמות שקבעו למערער 30% נכות.

2.6        בעמ' 1 לפרוטוקול נרשם כי מדובר באיבחון רפואי ולא בהחלטה של וועדה רפואית לעררים.

3.         טענות המשיב:

3.1        הוועדה נשוא הערעור הינה וועדה רפואית לעררים על אף שבשל טעות סופר נרשם בפרוטוקול כי מדובר באבחון רפואי אולם מתוכן דברי הוועדה ניתן ללמוד כי המדובר בוועדה לעררים כעולה גם  מהרכבה שכלל מספר רופאים ולא פוסק יחיד.

3.2        הוועדה הרפואית מיום 25/12/05 אליה הפנה המערער הינה וועדה מדרג ראשון שבהרכבה לא נכלל כלל אורטופד, כאשר הנכות נקבעה בהתאם לחוות דעת יועץ אורטופדי מיום ה- 10/11/05 על החלטה זו הוגש ערר ועל כן קביעת הוועדה מדרג ראשון בטלה. המערער השיג על החלטה זו כשלוועדה לעררים ניתנה חוות דעת יועץ נוירולוגי מיום ה- 15/5/06 בפניו טען המערער כי הבעיה ברגלו השמאלית היא מלידה ולא נדון הקשר בין הליקוי למחלת הפוליו.

3.3        הוועדה הרפואית מתאריך 21.6.09 הייתה אף היא וועדה מדרג ראשון בפניה עמדה חוות דעת יועץ אורטופדי ולא נדון בהם קשר סיבתי למחלת הפוליו ולא נמדדו אורכי הרגליים.

3.4        הוועדה הרפואית לעררים בנכות כללית שדנה בנכות הכללית של המערער התכנסה בשתי ישיבות (5.1.10 וה- 6.4.10) וגם בוועדה זו לא נבדקה שאלת קיצור הרגל ולא נדון הקשר בין הנכות שנקבעה למחלת הפוליו.

3.5        כל המסמכים אליהם הפנתה ב"כ המערער (פרוטוקולי הוועדות) אינם מסמכים מהותיים אליהם יש להתייחס הן מהטעם שחלקם הם וועדות מדרג ראשון שבוטלו לאחר שהוגש ערר והן מהטעם כי לא נבדקו במסגרתם אורכי הרגליים ולא נדון הקשר בין הנכות למחלת הפוליו.

3.6        בפסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה דנא לא הורה בית הדין לוועדה להתייחס לוועדות בנכות כללית בעניינו של המערער.

3.7        באשר לטענה בדבר אי התייחסות לחוות הדעת של ד"ר ברנדס, הרי שמלבד העובדה כי מדובר במסמך משנת 95' הרי שאין בו כל התייחסות למחלת הפוליו ולקשר בין הליקויים למחלה, כך שאין להתייחס אליו כאל מסמך מהותי.

            הוועדה ביצעה למערער בדיקה קלינית נכון למועד התכנסותה (17.5 שנה לאחר בדיקת פרופ' ברנדס) שתוצאותיה היו שונות בהתאם לבדיקה המעודכנת שביצעה.

דיון והכרעה:

4.         הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק הדין שניתן בתיק בל 54475-03-12 שניתן על ידי כב' השופט קוגן בתאריך 30.12.12 בו נקבע כי: