פסק-דין בתיק א 26707/04

1. לפני תביעה לפי חוק  הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975, (להלן:"החוק") לפיה מבקש התובע , יליד שנת 1979, לקבוע כי האירוע בו נפגע ביום 31.1.03- מהווה תאונת דרכים.

2. בסעיפים 3-4 לכתב התביעה תוארה התאונה:

"במועד התאונה הלך התובע על גבי המדרכה ביישוב מגוריו טייבה ונפגע על ידי רכב אלמוני שהגיע במהירות מאחוריו. הרכב הפוגע נמלט ממקום התאונה. הואיל והרכב הפוגע נמלט ממקום התאונה ולא ניתן לאתר אותו האחריות לפיצוי התובע חלה על הנתבעת...".

3. כאמור התובע טוען כי פרטי הרכב הפוגע אינם ידועים לו ועל כן הוגשה התביעה כנגד קרנית- הנתבעת אשר בכתב הגנתה הכחישה את עצם התרחשות האירוע ועל כן ביקשה לדחות התביעה, לכן פסק דין זה יעסוק בשאלת החבות בלבד.

4. העידו בבית המשפט: התובע, מר חאג' יחיא אחמד וכן ד"ר ריאד מג'אדלה.

ראיות התובע:

5. מטעמו של התובע הוגשו תצהיר עדותו הראשית, אישורי משטרה, הודעה על התאונה במשטרת ישראל מיום 3.2.03, אישורים רפואיים בהם טופס מיון מיום התאונה, תצהיר עדות ראשית של מר חאג' יחיא אחמד (להלן: "העד") אשר נכח בעת קרות התאונה.
6. בתצהיר עדותו הראשית של התובע  בסעיפים 3-7, פורטו נסיבות התאונה כהאי לישנא: "בעת התאונה הלכתי עם חבר מר חאג' יחיא אחמד מטייבה, לבקר חבר ביישוב מגורנו טייבה. הלכנו על המדרכה שאיננה מרוצפת כשאני הולך לצד הכביש מצד שמאל לחבר, תוך כדי הליכה שמעתי לפתע רעש של מעצורי מכונית ורכב שבא במהירות מאחור פגע בי בצד השמאלי ונמלט מהמקום. לא הצלחתי לזהות את הרכב הפוגע. אני חושב שזה היה רכב מאזדה לבן, כפי שמסר לי חברי גם הוא לא הצליח לזהות את הרכב הפוגע. נפלתי על הכביש וחברי אחמד עצר רכב שאינו מוכר לי שעבר במקום וזה הסיע אותי ואת חברי למרפאת עירון שבטייבה. מאחר והתאונה אירעה ביום שישי, לא היה רופא במקום ונשלחתי על ידי המזכירה לבית החולים מאיר בכפר סבא. חברי לקח אותי במכוניתו לבית החולים מאיר בכ"ס ולאחר קבלת טיפול בבית החולים החזיר אותי חברי לביתי".

7. וכן גרסתו של התובע בחקירתו:

"...בזמן התאונה אני ואחמד נפגשנו ברחוב, אנחנו שכנים גרים באותו רחוב. ביקשתי שייקח אותי ברכב שלו לחבר שלי. מישהו היה חייב לי כסף, ולכן ביקשתי שיקפיץ אותי אליו. הוא אמר שהרכב לא בבית. אני קבעתי עם האדם שהיה חייב לי כסף. הלכתי ברגל הגענו לבית שלו. אחמד היה בחוץ, אני דפקתי בדלת, האימא של החייב אמרה לי שהוא לא נמצא בבית...המשכנו ללכת , יצאנו לכביש 24 , פתאום שמענו מישהו נותן ברקס, הרעש של הברקס היה חזק ופחדנו, ואז בא מישהו מהצד ופגע בגופי , נפלתי על הרצפה, אני ראיתי שהרכב לבד. קיבלתי מכה בראש ובגב, היה לי כאבים בגב, גם אחמד לא הספיק לקחת את מספר הרכב . אז עבר רכב ואז אחמד עצר אותו כדי לקחת אותי לבית חולים, הוא לקח אותי לבית חולים. אותו בחור שלקח אותנו לבית חולים לא שמרנו איתו על קשר, הוא נסע.  הגענו לבית חולים כדי לקבל טיפול, לא היה אמבולנס ולא רופא, היינו צריכים ללכת לבית חולים מאיר, אני חיכיתי לאחמד בבית חולים, הוא חזר הביתה כדי לבדוק אם הרכב שלו נמצא, הוא חזר עם הרכב לבית החולים ולקח אותי לבית חולים מאיר. עשו לי בדיקות ואחר כך חזרתי הביתה". (עמ' 12).

8. מר חאג' יחיא אחמד, העד מטעמו של התובע אשר נכח בתאונה חזר על הנאמר בעדותו של התובע והוסיף כי:

"נכנסנו למרפאה, הייתה מזכירה או מזכיר לא זוכר בדיוק, לא היה רופא ולא אמבולנס ולא עובדים. ביקשתי מבורהאן שיחכה הוא שתה מים. מהבית שלנו עד המרפאה זה לא רחוק, זה 5 דקות מהבית, הבית שלי למעלה והמרפאה למטה. הלכתי הביתה כדי לקחת את הרכב שלי, אחי החזיר את האוטו. אספתי את התובע והלכנו ביחד לבית חולים מאיר. שם קיבל טיפול כמה שעות ושחררו אותו והחזרתי אותו הביתה". (עמ' 29).

9. יש לציין כי התובע העיד מטעמו רק את העד אחמד ולא הביא לעדות את המזכירה שטיפלה בו לטענתו במרפאת ערין, או את הנהג שהסיע אותו ואת העד למרפאת ערין. בנוסף, הגם שהיו עדים שראו את התובע בסמוך ולאחר התאונה (כפי עדותו של העד אחמד) לא הוכח כי נעשה ניסיון לברר זהותם. התובע לא ביקש לחקור את עורך טופס ההודעה על התאונה במשטרה הגם שמעלה טענות רבות כנגד עריכת ההודעה ואף לא את אם החבר אותו ביקש לבקר וממנו לגבות הכסף ביום האירוע.

ראיות הנתבעת:

10. הנתבעת הגישה כראיות מטעמה, בעת דיון ההוכחות את המסמכים הבאים: תצהיר בריאות עליו חתום התובע בו הצהיר התובע על שתי תאונות מעברו בלבד (נ/1). שאלון ותצהיר תשובות לשאלון (נ/2). אישורי משטרה ובית חולים בגין תאונת "פגע וברח" בה נפגע התובע בטייבה כהולך רגל מיום 6.1.00 בגינה שופה מקרנית (נ/3). הודעה על התאונה מיום 30.7.00 במל"ל (נ/4). אישורים בגין תאונת דרכים שנגרמה לתובע כהולך רגל בטייבה מיום 16.10.94 (נ/5). אישורים בגין תאונת עבודה שאירעה לתובע מיום 14.12.96 (נ/7). אישורים בגין תאונת עבודה שאירעה לתובע ביום 28.2.01 (נ/8).

11. כמו כן הוגשו גם אישורים בגין תאונה מיום 26.12.95 (נ/9), אישור בגין ניתוח בקע מפשעתי משנת 1980 (נ/10). אישור בגין תאונה מיום 2.7.95 (נ/11). אישור בגין תאונה מיום 13.10.91 (נ/12). אישור מטעמה של ד"ר מיטלמן ובו גם מרשם לרכישת תרופות נגד דיכאון משנת 1991 (נ/13-14). תרשים מקום התאונה שצויר בדיון (נ/15). אישור מיון בגין ת"ד מיום 29.6.03 (נ/17) וכן מכתב מאת מנהל מרפאת ערין בזמן הרלבנטי לתביעה , ד"ר מג'אדלה, המפרט נוהלי העבודה של הצוות במרפאה (נ/18).

12. הנתבעת מפרטת באריכות בסיכומיה את הסתירות הרבות לשיטתה שהתגלו בראיות ובעדויות מטעם התובע הן לעניין השתלשלות אירוע התאונה והן לאחריה. כמו כן, מצביעה על סתירות רבות בעדויות התובע ושל העד מטעמו ועל כן מבקשת כי בית המשפט ידחה התביעה. הנתבעת טוענת כי התובע לא הרים את נטלי ההוכחה המוטלים עליו ולא נתן הסבר הגיוני לשאלות רבות שנשאלו בהתייחס לגרסתו (וכפי המפורט בסיפא של סיכומי  הנתבעת).

דיון:

13. שקלתי את מכלול הראיות שהוצגו בפניי, בהן העדויות שנשמעו והגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות וזאת מן הנימוקים שיובאו להלן.