פסק-דין בתיק א 19934/07

לדברים אלה משמעות בשים לב לכך כי הנתבעות , מחד המועצה המקומית נתיבות ומאידך משרד הבינוי והשיכון מנערים חוצנם מאחריות לכביש כאשר למקרא סיכומי ב"כ המדינה עולה כי זו נתלית בעיקר בסוגיה היכן בדיוק ארעה התאונה כשלטענתה לא הוכח  מקום התאונה המדויק ולפיכך לא הוכח באחריותו של מי היה הכביש.

לעניין זה עלי לציין כי  איני סבורה כפי שטוענת ב"כ המדינה כי לא ניתן היה לברר את מקומה הכללי של התאונה קרי באיזה כביש מדובר. מבוטח התובעת מסר את כל הפרטים שבידיעתו לרבות ציון מקום כי מקום התאונה בכביש עוקף נתיבות מכיוון בית העלמין בפניה שמאלה מצומת טי  כאשר לדבריו נמסר לו כי שם הרחוב כביש 11. כמו כן נשלחו תמונות בור הביוב שצולמו על ידי הנהג ועליהן מוטבע סמל העיר נתיבות. דהיינו מכלול כל אלה יש בו להביא למסקנה כי התובעת מסרה את כל הפרטים שבידיעתה לנתבעת 3 על מנת שזו תוכל לברר חבותה ואיני מקבלת את טענות ב"כ הנתבעת 3 כי לא הוכח היכן ארעה התאונה וכי נבצר ממנה לברר  מקום זה. עוד לציין כי מדובר בכביש המצוי באזור לא בנוי  כך שלא ניתן למקם את בור הביוב שנפתח מול בית מסוים אולם תמונות הבור שצולמו על ידי עת/1 נשלחו לנתבעת 3 ומהן ניתן ללמוד כי מדובר, על פי ההטבעה שעל המכסה כי זהו בור המצוי בתחום המועצה המקומית נתיבות ולא בתחום המועצה המקומית  נגב.

ולעניין זה התייצב לעדות מהנדס העיר נתיבות עה/1 מר עזריאלי, מעדותו ניתן ללמוד כי הכביש מצוי ברובו בתחומי העיר נתיבות אולם וכי נסלל על ידי משרד בבינוי והשיכון  במשך 9 שנים אולם עד עצם היום הזה לא הסכימה עירית נתיבות לקבלו לחזקתה מפאת ליקויים רבים ומגוונים שנתגלו בו ופגמים ביצועיים ותכנוניים בו. עוד מוסיף המהנדס כי הכביש היה סגור בחלקו בשל שקיעות חמורות ואכן עת/1 העיד כי הפניה ימינה הייתה אסורה שכן לכיוון זה היה הכביש סגור. אשר לחלקו האחר העיד עה/1 כי  בפועל נוסעים על הכביש כי משרד השיכון עם סיום הסלילה פתח אותו לתנועה..דברים אלה של עה/1 יש בהם כדי לתמוך בגרסת התביעה ואף לשלול את הטענה כי לא ניתן היה לדעת מקומה של התאונה ואיזה כביש עסקינן.

מאידך הנתבעת 3 בחרה שלא להביא עדים מטעמה כלל ועיקר ולפיכך לא נסתרה גרסת התובעת והנתבעת 1. אין בידי לקבל את גרסתה על דרך השלילה שכן משמצאתי כי נמסרו כל הפרטים הרלוונטיים הידועים אשר על פיהם ניתן היה לעניות דעתי לברר חבות והנתבעת בחרה שלא להתמודד עימם באמצעות עדות מטעמה  הרי שלא הנסתרה הטענה כי עסקינן באותו כביש שנסלל על ידה ובשל פגמיו לא נמסר עד היום לידי העריה ולפיכך נותר בחזקתה של הנתבעת 3.

בנסיבות אלה סבורתני כי יש לחייב את הנתבעת 3 מכוח החזקה בכביש וחמת הליקוי שנמצא בו וגרם לאירוע התאונה. אשר לנתבעת 1 זו אינה יכולה לרחוץ בניקיון כפיה שכן אם תמצא לומר כי הכביש מצוי בתחומה היה עליה לדאוג באמצעות תמרור הולם לסגור ו/או לאסור את הנסיעה בו ו/או להזהיר את הנהגים מפני השימוש בכביש בשל הליקויים שבו וכל זה לא נעשה והתוצאה כי נהג שאינו מבני המקום נכנס לכביש ורכבו נפגע.

בנסיבות אלה מצאתי להעמיד את חלקה של הנתבעת 1 בשיעור של 25% ושל הנתבעת 3 בשיעור של 75% .

אשר לטענת הרשלנות התורמת לנהג התובעת: הלה נהג על פי עדותו במהירות של 50 קמ"ש  שהינה מהירות סבירה. הטענה כי המהירות הנטענת אינה מתיישבת עם התוצאה הינה טענה בעלמא שלא הוכחה כלל ועיקר באמצעות חוו"ד של מומחה ואף לא הוכח כי ניתן היה להבחין בבור לו היה הנהג נוסע עם אורות גבוהים, מה גם שעל פי עדותו לא היה המכסה פתוח אלא נפתח עת עלה עליו עם הרכב. כן לא הוכח כי נסע בקטע כביש סגור שכן על פי עדותו כאמור הכביד היה סגור בפניה ימינה בלבד. לפיכך לא מצאתי לפסוק רשלנות תורמת לפתחו.

אשר לגובה הנזק זה הוכח באמצעות חוות דעת שמאי חוות דעת זו לא נסתרה השמאי לא נחקר עליה ולא הוגשה כל חוות דעת נגדית ,לפיכך אני מקבלת את האמור בה הן באשר לנזק הישיר והן באשר לירידת הערך. כמו כן נשאה התובעת בשכר טרחתו של השמאי כל שהופחת הוא אובדן ימי השכרה שלא הוכח .

מאידך אכן קיבלתי הטענה כי יש להפחית מסכום החלקים 15% בשים לב לעובדה כי התובעת הינה חברת השכרה דהיינו הפחתה של 2,867 ש"ח.

לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעים כל אחד מהם בהתאם לחלקו כפי שנקבע לעיל לשלם לתובעת סך של36,901 ש"ח צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 12.2.06 ועד התשלום המלא בפועל בצרוף 10% שכ"ט עו"ד ומע"מ וכן סכום המחצית הראשונה של האגרה כפי ששולמה ומחצית שנייה במידה ותידרש לשלם ושכרו של עת/1 בסך של 350 ש"ח.

ניתן והודע היום 11.9.08 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008), בהעדר.