א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
10469-00
04/09/2007
|
בפני השופט:
פליגלמן פנינה
|
| - נגד - |
התובע:
1. הכשרת הישוב בע"מ - חברה לבטוח
2. כהן אור שיווק והפצה בע"מ
|
הנתבע:
1. פינוקט בע"מ
2. הפניקס הישראלי-חברה לבטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
יסודה של התביעה שלפניי באירוע הצפה , מיום 6.8.1999 , במבנה ברחוב חלוצי התעשיה 9 באלפי מנשה.
תאור עובדות המקרה וטענות הצדדים
:
המבטחת, הכשרת הישוב -חברה לביטוח בע"מ (ולהלן:"
התובעת 1") ביטחה את חברת כהן אור שיווק והפצה בע"מ (ולהלן:"
תובעת 2")בפוליסת ביטוח למבנה ותכולה של המפעל ליצור אביזרי חשמל , סדינים חשמליים ומוצרי חשמל ביתיים אשר בבעלותה. המפעל נפרש על פני 3 קומות , כאשר בקומת המרתף ממוקמת מתפרה של חברת פינוקט בע"מ (ולהלן:"
נתבעת מס' 1") . ביום האירוע נתגלה על ידי עובדי תובעת 2, כי קומת המרתף הוצפה במים עד לגובה רב. לטענת התביעה מקור המים היה במערכת הזנת המים לדוד קיטור המשמש את עמדת הגיהוץ במתפרה אשר הותקנו וחוברו למערכת המים במבנה , לשימושה של נתבעת
מס' 1. עוד עלה מהבדיקה, כי החיבור של צינור הפלסטיק עם צינור הנחושת במערכת הזנת המים השתחררו, מים שטפו את הרצפה וזרמו לכיוון המחסן ושטח אולם האריגה. נזקיה של תובעת 1 מסתכמים בתשלום לתובעת 2 , בהתאם לפוליסה, סך של -.31,011 ש"ח ותשלום בגין שכ"ט שמאי בסך 1895 ש"ח . נזקיה של תובעת 2 , בניכוי הסכום ששולם לה על ידי המבטחת, עומד על סך
של -.63,879 ש"ח.
לגרסת התובעות הרי שהנתבעת אחראית ישירות לנזק שנגרם להן בגין האירוע שבנדון ועל כן עליהן לשלם להן הפיצוי במלואו.
הנתבעות, בכתב הגנתן, טוענות כי נתבעת 1 נקטה בכל האמצעים הסבירים למנוע את הנזק ופעלו כפי שכל אדם סביר וזהיר היה נוהג בנסיבות. כמו-כן, טוענת נתבעת 2, כי התובעת מס' 2, בהיותה בעלת הנכס לא נקטה במידת הזהירות הנדרשת שאדם סביר ויכול היה וצריך היה לצפותן מראש. הנתבעות מיחסות לתובעת 2 רשלנות תורמת המגיעה כדי 100%, בעיקר בכך שלא דאגה ותיחזקה פתחי ניקוז.
זאת ועוד. הנתבעות שלחו הודעת צד ג', לחברת א. וולף בע"מ סוכניות יבוא בע"מ (ולהלן:"
צד ג'") כאשר לטענתה את אותו דוד קיטור רכשה נתבעת 1 מצד ג', וכאשר בחודש יולי 1999 נתגלה קלקול באחד הדוודים, מי שטיפלה בתיקונו היה צד ג', אשר ניתק את הדוד מחיבורו למערכת המים ובתום הטיפול חיברו חזרה. טענת הנתבעות/שולחות ההודעה כי ההצפה אירעה כתוצאה מניתוק החיבור שבוצע על ידי צד ג'.
צד ג' טען כי אותו תיקון מדובר, בוצע כ-3 שבועות טרם קרות האירוע והתיקון כלל החלפת גוף חימום בדוד בלבד!
אלו הן העובדות וטענות הצדדים בקליפת האגוז.המחלוקת בין הצדדים היא, בעיקרה, בשאלת האחריות.
מטעם התובעות העידה גב' מתי בן בסט , ראש מדור תביעות רכוש-אלמנטרי אצל התובעת מס' 1. אשר נחקרה לגבי הפוליסה והסטוריית התביעות של המבוטח, הלא הוא תובע מס' 2. כמו כן נחקרה העדה לגבי חוות דעת השמאי, אשר על פיה, שולמו כספי הפוליסה למבוטח. בנוסף , העיד השמאי, אלישע גפן, אשר ערך את חוות דעתו מתאריך 6.8.1999, לגבי הנזקים בגין ההצפה והעד מוטי כהן, אשר הוא הבעלים של המבנה ותובעת מס' 2.
מטעם הנתבעת העיד מר ניר שטנגר, הבעלים ומנהל המפעל של פינוקט-
נתבעת מס' 1.
כמו כן הוצגו שתי חוות דעת - אחת מטעם התובעת, על ידי השמאי אלישע גפן , ואחת מטעם הנתבעת , על ידי "סורדם " בע"מ- שמאי הביטוח עופר לוי.
אשר לשאלת האחריות:
כפי שניתן ללמוד מהעדויות שהוצגו בפני, הרי שהמקור להצפה היה במתפרה שבחזקתה של נתבעת מס' 1. חוות-הדעת של שמאי התובעת, מר גפן אלישע, מחברת אורי נס בע"מ, מעלה כי בהתאם לממצאים "מדובר בצינור עשוי נחושת שאליו חובר צינור פלסטי ושהחיבור ביניהם השתחרר מאחר ולא היה מחוזק כראוי, ברז המים שלא היה סגור איפשר את זרימת המים בחופשיות על הריצפה. נציין כי מדובר במערכת הזנת מים לדוד קיטור המשמש את עמדות הגיהוץ במתפרה ואלה וחוברו למערכת המים הקבועה של המבנה לשם שימוש המתפרה..."(עמ' 2 לחוות הדעת).
אף בהתאם לחוות-דעת השמאי מטעם נתבעת 2, הרי שסיבת הנזק היא: "עפ"י ממצאים שראינו ועדויות שגבינו , הוברר כי צינור הגומי של דוד הקיטור ...התנתק מצנרת הנחושת המחוברת למגהץ הקיטור היות והקו היה נתון בלחץ מים, זרמו באופן חופשי על הריצפה, חלקם זרם מבעד למפתן דלת הכניסה ....". אף עד התביעה, מוטי כהן, הבעלים של תובעת 2 בתצהיר עדותו הראשית מעיד כי ראה שמקור המים במתפרה. כמו כן בעדותו (עמ' 33 לפרוטוקול) העיד כי סגר את ברז המים המוביל לנתבעת 1.
הנה כי כן, מצאתי לטעמי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת קרות ההצפה, ולא התרשמתי שיש מחלוקת בין הצדדים לענין עובדות האירוע. נתבעת 1 היתה מקור ההצפה לקומה כולה. מקורם של נזקי המים הוא בצינור שהתנתק מצנרת נחושת המחוברת למגהץ קיטור והיות וקו המים הנ"ל היה נתון בלחץ מים , הרי שהמים זרמו חופשי על הרצפה.
מאחר ועסקינן
בנזקי מים, עובר הנטל לשכמה של הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה וכי פעלה כפי שמחזיקה סבירה היתה פועלת בנסיבות המקרה. לעניין זה הובא לעדות מנהל המפעל "פינוקט"- עד ההגנה. על נתבעת 1 , כמחזיקה במתפרה ומחזיקה בדוד קיטור המחובר לו צינור , מוטלת האחריות לתחזוקה תקינה ונאותה של המתפרה כולה על מכונותיה ומכשיריה ומגהציה, לצורך עניין זה.
עם זאת ישנם שיפועים וקירות במרתף בו שכנה הנתבעת, אשר הוסיפו לגורם ההצפה , כאשר הרצפה במקום אחד יותר נמוכה מאזור אחר.
טוענת הנתבעת כי רצפת המרתף נוצקה בשיפוע והיות שכך הרי שההצפה היתה מכרעת עוד יותר. בעדותו של מר אלישע גפן (עמ' 21 , שורה 3-4):