פס"ד בשאלת כשירות מנוחה לצוות

א.      פתח דבר:

אישה ערירית וזקנה, שהוכרזה בערוב ימיה על ידי בית משפט כ'חסויה' עורכת צוואה בה היא מדירה את אחייניתה שמונתה גם כאפוטרופא עבורה ומצווה את מחצית רכושה לאדם זר שהיה שכנה משך שנים ארוכות. שנה לאחר עריכת הצוואה היא מוכרזת כ"פסולת דין" ושנים ספורות לאחר מכן הולכת לעולמה. מוגשות מספר תובענות בעניין עזבונה ומתעוררות השאלות הבאות:

§         האם הייתה המנוחה כשירה להבחין בטיבה של צוואה?

§         האם יש נפקות לעובדת מינוי אפוטרופא לחסויה עובר לעריכת הצוואה?

§         כיצד משפיעה הכרזתה 'כפסולת דין', כשנה לאחר עריכת הצוואה על כשירותה לצוות?

§         האם מעורבותו של התובע בצוואה פוסלת אותו מלרשת?

§         האם התקיימה "השפעה בלתי הוגנת" הפוסלת את הצוואה?

ב.      ההליכים והצדדים :

1.       לב ליבה של פרשה זו, היא צוואה שערכה המנוחה א.י. ז"ל (להלן: " המנוחה") ביום 19.06.03, לטובת שכנה לשעבר, מר מ.ח. (להלן: " ח.") ובמסגרתה ביטלה צוואה קודמת (בה ציוותה את עזבונה לשני אחייניה בחלקים שווים).

2.       היורשים על פי דין, הגברת ב.ז. ושני ילדיה מר ד.ז. ומר א.ז. (להלן: " ז. " או " המתנגדים"), הגישו התנגדותם לקיום הצוואה מיום 19/6/2003 ועתרו במקביל לקיום צוואת המנוחה מיום 28.02.01, ולפיה הם הנהנים העיקריים.

3.       לשם פישוט ההליכים, להלן פירוט התובענות שהוגשו ואשר ההכרעה תינתן בכולן במאוחד:

ת"ע 21470-10-09 : בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות מטעם ז.

ת"ע 21385-10-09: בקשה לקיום צוואה מיום 28.02.01  אשר הגישו ז.

ת"ע 21434-10-09: התנגדות לקיום צוואה מיום 28.02.01 אשר הגיש ח.

ת"ע 21342-10-09 : בקשה לקיום צוואה מיום 19.06.03 אשר הגיש ח.

ת"ע 4793-02-10: התנגדות לקיום הצוואה מיום 19.06.03 אשר הגישו ז.

4.       להלן יובאו חלקים עיקריים מהצוואה נשוא התביעה מיום 19.06.03 (להלן : " הצוואה האחרונה"):

"זו צוואתי האחרונה והנני מבטלת בזאת כל צוואה אחרת שעשיתי אי פעם, ובפרט את הצוואה שערכתי בתאריך 24.11.85"...

"צוואתי זו אותה אני עושה היום, והיא בלבד, תעמוד בתוקף וברצוני שתהיה מועילה בכל מקרה, בין עפ"י דיני מדינת ישראל ובין עפ"י דיני כל מקום אחר בעולם, כדי שלא יגרע ממנה מאומה"...