פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

השופטת ד' ברק-ארז:

1. העתירה שבפנינו מכוונת נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 18.12.2018 (ע"ע 57775-01-18, השופטים ל' גליקסמן, ס' דוידוב-מוטולה, ו-מ' שפיצר ונציגי הציבור ש' זילברשטיין-היפש ו-ד' חן). בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור שהגיש העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב­-יפו מיום 30.12.2017 (סע"ש 2041-08-14, השופטת ד' ויסמן ונציגי הציבור א' הרצוג ו-ע' שינטל).

רקע עובדתי וההליכים עד כה

2. מקורה של העתירה בהליך שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה החל מיום 6.8.2014 בדבר פיטוריה של מורה, היא העותרת, על רקע תלונותיה כי מנהל בית הספר שבו עבדה, הוא המשיב 4 (להלן בהתאמה: המשיב; ו-בית הספר), הטריד אותה מינית. באופן יותר ספציפי, טענה העותרת בתביעתה כי בין השנים 2007 ל-2009 המשיב נהג "לחזר" אחריה, וכאשר סירבה להיעתר לחיזוריו הוא החל להתנכל לה ולהשפיל אותה בניסיון לכפות עליה לעזוב את בית הספר.

3. במהלך ההתדיינות בבית הדין האזורי הגיעו העותרת והמשיבה 3, הרשת החינוכית שמפעילה את בית הספר (להלן: הרשת), להסדר שלפיו העותרת תועסק בבית ספר אחר במשרה זהה לזו שהייתה לה, ותקבל החזר כספי מסוים מהרשת בגין ההוצאות הכרוכות בכך מבחינתה (להלן: הסכם הפשרה). בהתאם לכך, נמחקה הרשת כנתבעת בהליך, והדיון התמקד בשאלה האם יש מקום לחייב את המשיב בפיצויים כלפי העותרת, ואם כן מה צריך להיות שיעורם.

4. ביני לביני ביום 27.8.14 הגישה העותרת תלונה למשטרה נגד המשיב בגין ההטרדה המינית הנטענת. המשטרה פתחה בחקירה, ובהמשך לכך המשיב נעצר במתכונת של מעצר בית ועבודתו בבית הספר הופסקה. בהמשך התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות, וכיום הוא מועסק ברשת במשרה חלקית בתפקיד אחר, בעל אופי אדמיניסטרטיבי.

5. מכל מקום, בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה באופן חלקי, ופסק לעותרת פיצויים בסך של 75,000 שקל שמרביתם בגין הטרדה מינית והתנכלות, וכן הוצאות משפט. בית הדין האזורי קבע, בראש ובראשונה, כי המשיב הטריד מינית את העותרת במספר אירועים שונים ומובחנים, וכי בשלב מסוים מעשיו עלו כדי התנכלות כלפיה. בית הדין האזורי לעבודה קבע עוד כי במערכת היחסים בין הצדדים היה יסוד של הדדיות, אך הבהיר כי אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים ומסיווגם כהטרדה מינית.

6. הן העותרת והן המשיב ערערו על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, ושני הערעורים נדחו. בית הדין הארצי לעבודה הבהיר כי לא מצא מקום להתערב בקביעות העובדתיות ובמסקנות המשפטיות המפורטות והמנומקות של בית הדין האזורי לעבודה, ודחה את שני הערעורים בהסתמכו על תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

7. להשלמת התמונה, ולנוכח טענות בעניין שיפורטו בהמשך, יצוין כבר עתה כי ביום 1.2.2018 ניתנה בבית הדין האזורי לעבודה החלטה שבה נכתב כי "הצדדים יודיעו עמדתם ביחס לפרסום פסק הדין תוך הסתרת שמות הצדדים ופרטים מזהים מגוף פסק הדין, וזאת תוך 14 ימים מהיום". ביום 5.2.2018 קבע בית הדין האזורי לעבודה כי מאחר שהצדדים לא הודיעו דבר בשאלת פרסום פסק הדין, הוא יפורסם באופן שהוצג בהחלטתו – כלומר ללא שמות ופרטים מזהים.