פלונית נ' אלמוני

בפני הכרעה בסוגיית חלוקת זמני השהות בין ההורים, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם בעניין הקטינים, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 11.01.23, אולם עד מהרה, התברר כי זמני השהות בין האם לקטינים א. ו-ב. אינם מתקיימים מזה מספר חודשים, עקב חשיפת הקטינים להסתה כנגד האם.

1. הצדדים נישאו זל"ז בתאריך 00.00.11, ומנישואין אלו נולדו ארבעה ילדים משותפים: א, כבן 11 שנים, ב. כבת 10 שנים, ג. כבן 6 שנים ו- ד. כבן שנה.

2. ביום 01.05.23 התקיים דיון במעמד שני הצדדים והאפוטרופא לדין, בסיומו ניתנה החלטה המפרטת את השתלשלות העניינים בתיק, החל מהליך יישוב הסכסוך, בו התרשמה יחידת הסיוע כי קיים חשש לנתק בין הילדים לאחד ההורים, המשך בדיון שנקבע לצורך אישור הסכם במסגרתו התרשמתי מעוצמת הסכסוך בין הצדדים (וראה: פרוטוקול אישור ההסכם בן 9 עמודים המדבר בעד עצמו), לאחר מכן, צו הגנה שהוצא כנגד האב בגין קללות קשות והטרדות של האם ובני משפחתה, וכלה בניתוק קשר בין האם לילדים א. ו-ב., למשך מספר חודשים.

3. בחודש מרץ 2023 הוגשה התובענה דנן, במסגרתה נטען, כי האב מסית את הילדים כנגד האם, וכתוצאה מכך א. ו-ב. ניתקו קשר עם האם. לתביעה צורפו אסמכתאות לתמיכה בטענות אלו. כך למשל, צורף תמלול שיחה בין הילדים ב. ו-א. לפסיכולוגית שטיפלה באם. במסגרת שיחה זו, ב. , שהינה כאמור בת 10 שנים בלבד, מתקשרת לפסיכולוגית של האם ומטיחה בה, שהינה אישה רעה שהרסה להם את המשפחה. גם האב מתערב בשיחה ואומר לפסיכולוגית שהילדים מודעים לכך שהיא אישה רעה, שהרסה משפחה והרסה ילדים קטנים. כן צורף תמלול שיחה בין האם ל-ב., במסגרתה ב. מטיחה באם שהיא הרסה את המשפחה ו"הולכת עם XXX המטומטם הזה" (אותה האשמה אותה מטיח האב באם). כמו כן, קיים תמלול שבו האב אומר לאם שהיא לא רואה את הילדים, הילדים יודעים את זה והוא גם מסביר להם את זה. בתמלול אחר, האב מטיח באם: "אני אבא של הילדים האלה, והילדים האלה ידעו מי זו האימא הז... בת ז.... הרי את ז..., מה את רוצה?..." וכן: "מה יש לך בחיים? לא יישאר לך כלום בחיים האלה כי הילדים האלה לא רוצים אותך ולא ירצו אותך לעולם. זו החלטה שלהם, לא שלי. שונאים אותך".

4. לאור האמור לעיל, עתרה האם לכינוס ועדה לחוק הנוער ולהוצאה מידית של הילדים מבית האב.

5. ביום 15.03.23, מיניתי אפוטרופוס לדין. ביום 03.04.23, הוגשו לבית המשפט עמדה גלויה ועמדה חסויה מטעם האפוטרופא לדין. בעמדתה הגלויה, ציינה האפוטרופא לדין, כי האב אישר בפניה שהוא ביקש מהילדים להתפלל שהאם תחזור הביתה, ואמר לילדים שאמם עזבה אותם. האב אף לא מבין מה הבעייתיות בהתנהלות זו. האב שם דגש על רצון הילדים, ואינו מבין כי רצונם מושפע גם מהדברים שהוא אומר להם או מהתנהגותו. עוד עולה, כי האב משוחח עם הילדים אודות הקונפליקט ומתעד את הדברים. האם הציגה בפני האפוטרופא לדין סרטון שבו היא נראית מגיעה לבית בו התגוררו הצדדים, ומבקשת לראות את הילדים, והאב סוגר את השער בפניה, ולא מאפשר את המפגש. האם הראתה סרטון, שבו היא משיבה את הבן ג. לאב, והוא צועק ומקלל אותה לעיני הקטין המבוהל. האם השמיעה הקלטות שבהן האב מקלל ואומר שהילדים ידעו מי זו אמא שלהם, וכן הקלטה שבה האב אומר לאמה של האם דברים נוראיים על האם ומאחל לה איחולים קשים. מלבד טענות ההסתה, העלתה האם טענה, כי ב. ישנה עם האב במיטה והאב מנשק אותה בפה. כמו כן, לטענתה, האב שותה אלכוהול ומעשן סמים, ומי שמטפל בילדים בפועל זו אמו של האב.

6. האפוטרופא לדין המליצה על הפניית המשפחה לטיפול מידי לצורך חידוש הקשר בין האם לקטינים, וכן מתן הדרכה הורית לשני ההורים.

7. עמדת האפוטרופא לדין הועברה לתגובת הצדדים.