פלונית נ' אלמונית

רקע עובדתי כללי

הנתבעת, עורכת דין במקצועה, בקשה למכור את דירתה ופנתה לשם כך אל מתווכת בשם ק'.

הגב' ק' שיתפה פעולה עם התובעת, אף היא מתווכת, וביחד הגיעו אל דירת הנתבעת עם לקוחה של התובעת על מנת להראותה לה, כאשר באותה עת לא היתה התובעת בדירה אלא רק בן זוגה, כאשר בין הצדדים מחלוקת האם שהה בעת הביקור בסמוך למבקרות או ישן.

זמן מה לאחר סיום הסיור בדירה יצרה הנתבעת קשר טלפוני עם הגב' ק' וטענה בפניה כי במהלך הביקור נעלמה מדירתה טבעת זהב שהיתה מונחת על שולחן, ובין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה האם טענה במפורש כי ידה של התובעת במעל או רק העלתה חשד כזה.

אגב אותה שיחה שאלה הנתבעת את הגב' ק' האם התובעת היא XXXX מסויימת שעבדה בעבר אצל קוסמטיקאית ופוטרה מעבודתה עקב גנבה ואף הזכירה את קיומן של מצלמות אבטחה בדירתה כשצורת האזכור המדוייקת שנויה אף היא במחלוקת בין הצדדים.

הנתבעת דרשה מן הגב' ק' לברר את ענין עם התובעת וטענה כי היא מצפה לשיחה חוזרת במסגרתה תקבל תשובות וכי אם לא תושב לה הטבעת תתלונן במשטרה.

לאחר בירור עם התובעת, אשר הכחישה מכל וכל את החשד ואף את העובדה שעבדה בעבר אצל קוסמטיקאית או פוטרה מעבודתה בשל גנבה, התקשרה הגב' ק' אל הנתבעת ומסרה לה את הדברים, אך אלה לא הניחו את דעתה של הנתבעת.

לאחר מכן התקשרה הנתבעת אל התובעת ודרשה ממנה להחזיר לה את הטבעת.

אין חולק כי בסופו של דבר לא הוחזרה הטבעת ואף לא הוגשה תלונה למשטרת ישראל וכן אין חולק כי אין בידי הנתבעת כל ראיה לכך שהתובעת לקחה את הטבעת.

טענות הצדדים

התובעת טוענת כי הנתבעת אמרה לגב' ק' ואף לה עצמה כי היא גנבת, כי פוטרה מעבודה קודמת בשל גנבה וכי בדירתה מצלמות אבטחה בהן היא נראית לוקחת את הטבעת ועל כן עליה להחזירה תוך זמן קצר, וכי חזרה על האשמותיה אלה גם בשיחה השניה עם הגב' ק' ולאחר מכן גם בשיחה עימה למרות שהגב' ק' דיווחה לה על אי ההתאמה בין שתי נושאות השם XXXX ועל הכחשתה הגורפת של התובעת את החשד המיוחס לה.

לטענת התובעת, בכך שהטיחה האשמות כה קשות כלפיה בשיחה עם הגב' ק' יש משום פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע ועל כן עתרה לחייב את הנתבעת לפצותה בסך של 120,000 ₪, מהם 100,000 ₪ בגין לשון הרע ועוד 20,000 ₪ בגין עגמת נפש.

הנתבעת, מנגד, טענה כי לאחר גילוי העלמות הטבעת שטחה את חשדותיה בפני הגב' ק' כשכל כוונתה היתה לקבל בחזרה את הטבעת ולא לברר מי האשמה מבין שלוש המבקרות בדירה, וכי הואיל והגב' ק' היא מי שעימה יצרה את ההתקשרות המקצועית ראתה בה אחראית על כך.

לטענת הנתבעת היא לא קבעה בשיחה עם הגב' ק' כי התובעת גנבה את הטבעת אלא בקשה לברר זאת, לא טענה כי התובעת פוטרה מעבודה קודמת אלא בשל שיתוף השם בקשה לבדוק אם מדובר באותה אשה ואף לא טענה כי היא נראית במצלמות האבטחה לוקחת את הטבעת מאחר שהמצלמות קיימות רק מחוץ לדירה ולא בתוכה.

הנתבעת אף טוענת כי עומדות לה ההגנות הקבועות בסעיפים 15(1), 15(2), 15(3) ו-15(8) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") וכי לא הכפישה את התובעת.

דיון והכרעה