פואז נ' מדינת ישראל

החלטה

ביום 31.12.10 נרשם למבקש הזמנה לדין בגין נהיגה בהיותו שיכור. בבדיקת דוגמא של אוויר נשוף נמצא ריכוז של 315 מיקרו גרם.

בתוקף סמכותו על פי סעיף 57א', הורה קצין משטרה על איסור שימוש מנהלי ברכב לתקופה של 30 יום. כמו כן פסל את רישיונו של המבקש לתקופה של 30 יום.

המבקש עותר לביטול איסור השימוש מאחר ולטענתו הוא לא נהג ברכב.

עיינתי בחומר הראיות ובשלב זה קיימות ראיות לכאורה כי אכן הנהג ביצע את העבירה המיוחסת לו בהזמנה לדין. מדוחותהפעולה של השוטרים עולה בבירור כי המבקש נעצר שעה שנהג ברכב. עורך הדו"ח מציין בנסיבות המקרה את הדברים הבאים: "הנ"ל נהג ברכב נדון על כביש אספלט פנימי, סמוך לתחנת דלק..."

המבקש הודה כי עובר לנהיגה שתה שתי בקבוקי בירה.

בדיקת הינשוף בוצעה על ידי שוטר מוסמך ובמכשיר תקין לכאורה, ועל פי נוהלי ההפעלה.

סיכומו של דבר, בתיק החקירה יש מארג של ראיות המצביעות על כך שהמבקש נהג בהיותו שיכור.

באשר למסוכנות, המבקש נוהג משנת 1995, צבר לחובתו 22 הרשעות קודמות, אחרונה משנת 2010.

עברו התעבורתי של המבקש, בצירוף ביצוע עבירה חמורה לכאורה של נהיגה בשכרות, מצביעים על מסוכנותו.

בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הקצין הפוסל/המשבית.

אשר על כן, שתי הבקשות נדחות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"א, 12 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.