ע"פ 57564-06-15

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת חנה טרכטינגוט; שע"מ 43470-07-10; ת"פ 690-12-10), שבמסגרתו הושת על המערערת קנס בסך של 340,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה כמפורט בגזר הדין.

נציין, בתמצית, כי המחלוקת בין הצדדים בבית הדין האזורי סבה על עקרונות חישוב שכר המינימום ועל זכותם של העובדים לשכר בעד יחידות זמן שהוגדרו על ידי המערערת כהפסקה, ובנוסף על תשלום שכר בזמן הפסקת פיצול במקום העבודה שבו ניתנו שירותי שמירה שסיפקה המערערת, וכן על שהייה במקום העבודה מעבר לשעות המוגדרות של המשמרת.

בתום שלב ההוכחות, המערערת בחרה להודות באישומים שיוחסו לה בכתב האישום, ובהתאם הורשעה בעבירות של אי תשלום שכר מינימום מכוח חוק שכר מינימום, תשמ"ז – 1987 (להלן – חוק שכר מינימום) ובעבירות של אי תשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה).

בגזר דינו, ציין בית הדין האזורי כי העבירות התפרסו על התקופה מחודש אפריל 2006 עד חודש אוקטובר 2007 והתייחסו ל-15 עובדים שהתחלפו מעת לעת, וכי לדברי המשיבה ביצעה המערערת 85 "יחידות עבירה" על חוק שכר מינימום ו-64 "יחידות עבירה" על חוק שעות עבודה ומנוחה. בית הדין האזורי קבע כי מדובר ב"מסכת עבריינית אחת" ומכאן שמדובר באירוע אחד שמקורו במחלוקת בין הצדדים כאמור לעיל.

את מתחם הענישה קבע בית הדין האזורי בתחום שבין העונש המרבי בגין עבירה אחת לפי חוק שכר מינימום – 226,000 ₪, לבין שילוש העונש המרבי – 678,000 ₪. במסגרת מתחם זה הושת הקנס בסך של 340,000 ₪.

צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי בנסיבות העניין הנוכחי מדובר ב"אירוע אחד" וכי אין לקבוע את מתחם הענישה על בסיס מכפלת "יחידות העבירה" בשיעורי הקנס המינהלי או הפלילי המוטל על כל יחידת עבירה. עם זאת, לטעמנו, במתחם הענישה לא ניתן ביטוי הולם למחלוקת לעניין חישוב שכר המינימום והזכאות לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ולעובדה כי מדובר בהרשעה ראשונה – משכך, לא היה מקום לקבוע את הרף התחתון של המתחם בשיעור הקנס המרבי על עבירה לפי חוק שכר מינימום, ובהתאם היה מקום להפחית מהרף העליון.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לעניין מתחם הענישה והבאנו בחשבון את הנסיבות, אנו מעמידים את הקנס על סך של 200,000 ₪, אשר ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.5.2016.

ניתן היום, ד' אדר ב' תשע"ו (14 מרץ 2016) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.