אילן נ' החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בישראל בע"מ

השופטת לאה גליקסמן:

• לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי ירושלים (סגן הנשיאה (כתוארו אז) אייל אברהמי ונציגי הציבור מר שלמה גולדברג וגב' תמר סליימן; ס"ע 1073-10-11), שבו נדחתה תביעתו של המערער לתשלום זכויות כעובד, והוא חויב בתשלום הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪.

   

  רקע וההליך בבית הדין האזורי

• המערער (להלן - אילן) איש מחשבים במקצועו, עבד מטעם המשיבה (להלן – החברה) בפרויקט ניהול מערכת המים הגיחון של עיריית ירושלים (להלן – מערכת ירושלים והעירייה בהתאמה).

• בין השנים 1980 עד 1982 הועסק אילן כעובד שכיר של החברה במערכת ירושלים. עם סיום עבודתו ביום 31.5.1982 נערך לו גמר חשבון, ובין היתר שולמו לו פיצויי פיטורים ופדיון ימי חופשה.

• לאחר סיום עבודתו בחברה, בין השנים 1982 עד 1987 הועסק במערכת ירושלים מטעם חברת אש"ד מהנדסים בע"מ (להלן – חברת אש"ד), אך כעוסק מורשה כנגד חשבוניות.

• בשנת 1988 זכתה החברה במכרז בהתקשרות עם העירייה, והחליפה את חברת אש"ד. אילן שב לעבוד עם החברה בשנת 1988, והועסק כעוסק מורשה כנגד חשבוניות עד לסיום ההתקשרות עמו ביום 30.9.2004. כאמור, במסגרת תפקידו בחברה, הועסק אילן ב"מערכת ירושלים" בעירייה.

• סיום ההתקשרות בין החברה לבין אילן נבע מסיום ההתקשרות בין החברה לבין העירייה נוכח בחירת זכיין אחר (NESS) לניהול מערכת ירושלים. לחלק מעובדי החברה שעבדו במערכת ירושלים שולמו מכוח הסכם קיבוצי (להלן – ההסכם הקיבוצי) שבין החברה לבין ההסתדרות תנאי פרישה מועדפים – פיצויי פיטורים מוגדלים ומענק הסתגלות.

• בכתב התביעה המקורי, שהוגש ביום 2.10.2011, טען אילן כי יש להכיר בו כעובד, ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים, לפיצויי פיטורים מוגדלים ומענק הסתגלות (מכוח ההסכם הקיבוצי), הפקדות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי לא ממוני בגין פיטורים שלא כדין והפסד הגנה ארגונית. סכום התביעה בכתב התביעה המקורי עמד על סך של 2,852,727 ₪. כסעד חלופי, תבע אילן "פיצוי בגין הקפאה וקיצוצים חד צדדיים בשכר והפרת התחייבות לקלוט את התובע כעובד הנתבעת, לרבות פיצוי בגין הפסד אפשרות לפרוש בתנאים עליהם סוכם עם ארגון העובדים, ... וכן פיצוי לא ממוני בגין הפסד הגנה ארגונית ו/או מכל סיבה נוספת אחרת שתראה לבית הדין הנכבד, וזאת בגובה הסכומים המצטברים בסעיפים 53(א) – 53(ג) לעיל" [הסכומים שנתבעו בגין פיצויי פיטורים רגילים ומוגדלים, חודשי הסתגלות וחופשה – ל.ג.].