ע"ע 16328-05-15 ואח' ק.א.ל.-קווי אויר למטען בע"מ נ' יעקב (קובי) חביב

1. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים רבים מזה מספר שנים. בפסק הדין מושא בקשה זו, שניתן על ידי בית הדין האזורי בתל אביב ביום 30.3.15 (סגן הנשיאה שמואל טננבוים ונציגי הציבור מר מרדכי כהן ומר עמי שראל; תע"א 7840/09, 12406/08 ו- 9165/08), התקבלו בחלקן תביעותיו של המשיב ונקבע כי פיטוריו מחודש נובמבר 2008 ומחודש יוני 2009 היו שלא כדין מפני שנעשו על רקע מעורבותו בפעולות ההתארגנות במבקשת, ועל כן בטלים. כפועל יוצא מכך חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצוי לא ממוני בגין פיטורים שלא כדין ובגין פגיעה בזכות ההתארגנות בסך של 100,000 ₪; פיצוי בגין אובדן הכנסה בחודשים בהם לא עבד כתוצאה מפיטוריו, בסך של 338,993 ₪; בונוס שלא שולם לו בסך 30,033 ₪; וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪.

2. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה את הבקשה שלפני לעיכוב ביצועו באופן חלקי, בהתייחס לפיצוי בגין אובדן השתכרות עבור התקופה שלאחר הפיטורים השניים מחודש יוני 2009 בסך של 208,207 ₪, בונוס בסך של 30,033 ₪, וכן מחצית מהפיצוי הלא ממוני בסך של 50,000 ₪. לחלופין, מבוקש להורות על הפקדת ערבות כספית בגובה הסכום המעוכב, בקופת בית הדין או בנאמנות.

   להשלמת התמונה יצוין כי גם המשיב הגיש ערעור מטעמו על פסק הדין (ע"ע 24837-05-15), במסגרתו הוא מלין בין היתר על גובה הפיצוי הלא-ממוני שנפסק לזכותו וכן על דחיית חלק מרכיבי תביעותיו.

    

    

    

   הרקע לבקשה

3. המשיב מועסק על ידי המבקשת, חברת תעופה להטסת מטענים, כטייס -קצין ראשון, החל מחודש אוגוסט 2005. במהלך שנת 2008 ותוך כדי ניסיונות התארגנות במבקשת פוטר המשיב לראשונה; בהחלטה

מיום 26.2.09 ציווה בית הדין האזורי על החזרתו לעבודה, אך בפועל לא עבד המשיב ולא השתכר החל ממועד הפיטורים (20.11.08) ועד ליום 15.3.09.

בהחלטה נוספת מיום 14.6.09 הורה בית הדין האזורי על ביטול הצו הזמני לאחר ששוכנע שחל שינוי נסיבות (הרעה במצבה הכלכלי של המבקשת) המצדיק זאת, ובהתאם הסתיימה העסקתו של המשיב ביום 30.6.09. המשיב עתר כנגד החלטה זו לבית דין זה ובפסק דין מיום 24.3.10 הורה בית הדין הארצי על השבת המשיב לעבודתו במעמדו הקודם, עד לסיום ההליך העיקרי (ע"ע 56/10). כתוצאה מכך לא עבד המשיב ולא השתכר משך תקופה נוספת (בין הפיטורים השניים ועד מועד השבתו כאמור).

האמור לעיל מהווה תמצית מקוצרת של ההליכים המרובים והבקשות הרבות שהתנהלו בעניינו של המשיב, עד למתן פסק דינו של בית הדין האזורי.

בפסק דין מפורט קבע בית הדין האזורי כי פיטוריו של המשיב, הן אלו משנת 2008 והן אלו משנת 2009, נעשו על רקע מעורבותו בפעולות ההתארגנות במבקשת ובניגוד להוראות הדין, ועל כן בטלים. עוד נקבע כי לא נערך למשיב שימוע טרם הפיטורים בחודש יוני 2009, ונפל פגם מהותי בזימונו לשימוע בשנת 2008.

אשר לגובה הפיצוי שקל בית הדין את גילו של המשיב (כבן 57) וסיכוייו למצוא מקום עבודה חלופי; התנהלותה של המבקשת שגרמה לפגיעה במקצועיותו של המשיב, בקידומו ובניסיונו המעשי וכן לפגיעה בשמו הטוב; אי קיום הליכי שימוע כדין; הפגיעה בזכות ההתארגנות; הצורך בנקיטת הליכים משפטים רבים תוך בזבוז זמן ומשאבים אשר גרמו למשיב עוגמת נפש; כמו גם חוסר תום ליבה של המבקשת וניסיונותיה החוזרים ונשנים להביא לפיטוריו של המשיב, תוך התעלמות מהתחייבויותיה ומהחלטות וצווים שהוצאו על ידי בית הדין. בנוסף, נתן בית הדין את הדעת לכך שבפועל המשיב לא פוטר אלא ממשיך בעבודתו. כפועל יוצא מכל האמור פסק בית הדין לטובת המשיב את סכומי הפיצוי שפורטו לעיל (תוך קיזוז סכום בגין פדיון חופשה).