נ.א. נ׳ קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השיקום

האם בנסיבות העניין שבנדון, החלטת קצינת התגמולים על פי סעיף 35 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) (להלן: החוק או חוק הנכים), ניתנה במסגרת סמכותה, אם לאו.

זוהי השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה.

ביום 13.10.2021 ניתנה החלטת קצין התגמולים לעיין מחדש בהחלטותיו הקודמות מתאריכים 20.10.20 ו- 9.3.21, ולדחות את בקשת המערערת להכרה בזכות בגדרה התבקשה הכרה בקשר הסיבתי שבין תנאי השירות למחלת טרשת נפוצה.

הצדדים הסכימו כי יוגשו סיכומים לעניין השאלות המשפטיות שבמחלוקת, על יסוד הראיות העולות מהמסמכים, והסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

כללי

1. המערערת לקתה בטרשת נפוצה בזמן היותה בשירות צבאי.

2. ביום 12.7.2017, הגישה המערערת תביעה להכרה בזכות על פי חוק הנכים.

3. בהחלטת המשיב מיום 20.10.2020, הכיר המשיב באופן חלקי במחלה וקבע כי ההחמרה שעל חשבון השירות הינה רבע מדרגת הנכות הכוללת.

4. בהתאם להוראות חוק הנכים הועבר התיק להערכת נכותה של המערערת בפני ועדה רפואית.

5. ביום 10.1.2021 פנה ב"כ המערערת למשיב לשינוי ההכרה משיעור 25% להכרה מלאה.

6. ביום 9.3.2021 ניתנה החלטת המשיב ובה נקבע הקשר הסיבתי בין מחלת המערערת לבין תנאי שירותה בשיעור מחצית. ברם, ברישום הנכויות בסוף פרוטוקול הועדה הרפואית צוינו אחוזי הנכות בשיעור 25%.