ע"א 16258-09-13 הולצברג ואח' נ' משרד עו"ד וינברג

בפני בקשה לפסילה ולהעברת שמיעת הערעור למותב אחר.

1.עיינתי בבקשה שהוגשה על ידי המבקשת, היא המשיבה בערעור. בנסיבות הענין, לא ראיתי צורך בקבלת תגובת המערערת. אקדים ואציין, שאינני סבורה שקיים חשש למשוא פנים כלשהו, ודין הבקשה להידחות, ואנמק.

2.המערערים טוענים שהואיל ומדובר בערעור חוזר בין אותם צדדים ולגבי אותן הנסיבות, שהתקבל על ידי בפעם הקודמת, לאחר שפסק דינו של בית משפט קמא (השופטת אביגיל כהן), ניתן בהעדר התייצבות של המערערים, גיבשתי את דעתי. לטענתם: "מדובר במצב בו בית המשפט הנכבד מעדיף צד אחד על משנהו...".

יודגש, כי בערעור הקודם (ע"א 1732/08), קבעתי, כי הואיל ופסק הדין ניתן בהעדר וללא שמיעת ראיות, על אף המחדלים של המערערים שם, ראוי ליתן להם יומם בבית המשפט. לצורך כך, הוריתי על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא, והחזרת התיק לשמיעת הראיות, כאשר קבעתי במפורש כי הדבר מותנה (ההדגשות במקור), כדלקמן:

"...בתנאי שהמערערים יפקידו בקופת בית משפט קמא סך של 150,000 ₪ במוזמן או בערבות בנקאית צמודה וכן ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. לא יופקד הסכום האמור ו/או לא תשולמנה ההוצאות הנ"ל, הכל עד ליום 31.5.10- ידחה הערעור ופסק הדין והחלטת בית משפט קמא יישארו על כנם, והליכי ההוצאה לפועל יחודשו".

אינני סבורה, שהעובדה שלאחר שמיעת הראיות על ידי בית משפט קמא, (השופטת חנה יינון), ומתן פסק דין לגופו של עניין, כאשר הוגש ערעור על פסק הדין, והערעור הנוסף גם הוא נקבע בפניי, מלמד הדבר על חשש כלשהו למשוא פנים.

3.אמנם, המערערים לא הגישו עיקרי טיעון, ועל פי התקנות היה בסמכותי לדחות את הערעור מנימוק זה בלבד. יחד עם זאת, כפי שציינתי בהחלטתי, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, גם לגופו של עניין בקצרה, החלטתי שיש מקום לדחות את הדיון על מנת שיהיו בפניי עיקרי טיעון של המערערים, זאת בכפוף לכך שישולמו הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. סברתי, שמדובר במחדל דיוני שניתן לתיקון תוך חיוב בעל הדין בהוצאות, וכך נהגתי. אינני סבורה שיש בכך עילה כלשהי המלמדת על חשש למשוא פנים או העדפת אחד מבעלי הדין על משנהו, דבר המצדיק פסילה (השוו: ע"פ 2749/14‏ ברק גאון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו); ע"א 1573/13‏ פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו)).

לאור כל האמור, אני סבורה שדין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ה, 25 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.