ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
14416-11-15
04/04/2016
|
בפני השופטים:
1. י' גריל - שופט בכיר (אב"ד)
2. ב' טאובר
3. ס' ג'יוסי
|
| - נגד - |
מערערים:
1. קובי (יעקב ישראל) לוי
2. אורה כהן
3. תומר אדריאן
4. רחל קנטור
עו"ד י. פלק
|
משיבים:
1. יפה שיני
2. אליאס שיני
|
| פסק דין |
א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון) מיום 16.9.15 בת"א 15624-10-11 לפיו נצטוו המשיבים לסלק את ידם מן הדירות הידועות כתת חלקה 8 ו-9 בחלקה 34 ו- 42 בגוש 10833 אשר ברח' אלנבי 42 חיפה, ולהשיבם לידי המערערים, וכן לשלם למערערים דמי שכירות מוגנת בסך 7,770 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (9.10.11) ועד התשלום בפועל.
כמו כן, חייב בית משפט קמא את המשיבים לשלם למערערים דמי שימוש ראויים בחלקים שבהם הם עשו שימוש ברכוש המערערים בסך 11,722 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (9.10.11) ועד התשלום בפועל, ובנוסף חויבו המשיבים לשאת בהוצאות המערערים בסך 12,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.
ב.הנסיבות הצריכות לעניין כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא הינן בתמצית אלה:
המערערים הינם היורשים של הוריהם המנוחים (עוה"ד יוסף לוי ז"ל (להלן: "המנוח") ורעייתו רינה רבקה לוי ז"ל) ובהתאם לפסק דין מיום 5.9.11, שנתן תוקף של פסק דין להסכם חלוקה, הם הבעלים הייחודיים של תת חלקות 3, 4, 8 עד 15 בחלקות 34 ו- 42 גוש 10833 רח' אלנבי 42 חיפה.
ג.ביום 3.7.88 נחתם הסכם שכירות מוגנת בין המנוח לבין המשיבים ולפיו הושכרו למשיבים דירת 2 חדרים בתת חלקה 8 ודירת חדר בתת חלקה 9.
בשנים 1989 ו- 1991 הגיש המנוח תביעות פינוי כנגד המשיבים ולפי פסק דין מיום 31.5.94, נקבע, שבהתאם להסכם השכירות בין הצדדים אין המשיבים רשאים לערוך שינוי במושכר מבלי לקבל רשות בכתב מן המשכיר. כן נקבע באותו פסק דין שאם מפרים המשיבים תנאי או התחייבות מאלה שבהסכם, יהווה הדבר עילת פינוי.
עוד נקבע בפסק הדין הנ"ל שעל המשיבים לשלם למשכיר ב- 1.11 של כל שנה אזרחית את דמי השכירות לשנה הבאה, וכי ביחס לגג הבית על המשיבים לסלק את ידם מגג הבית ולא לעשות בו שימוש וזאת חרף ההסכם המקורי שהתיר להם לעשות שימוש בו.
ד.המערערים טוענים, כי בפסק הדין הנ"ל הורה בית המשפט למשיבים להסיר מגרם המדרגות שבבית כל דבר שנעשה על ידם והותקן על ידם, באופן שהגישה לגג תהא פנויה וחופשית.
ואולם, כך טוענים המערערים למרות כל אשר נקבע בפסק הדין הנ"ל מיום 31.5.94, לא שילמו המשיבים את דמי השכירות במועדם ובמלואם ואף לא שילמו הפרשי הצמדה וריבית בגין האיחורים בתשלום.
ה.ביום 11.7.10 שלחו המערערים מכתב למשיבים והודיעו להם שהם איבדו את זכותם כדיירים מוגנים בנכס מחמת אי קיום תנאי הסכם השכירות ולפיכך נדרשו המשיבים לפנות את המושכר בתוך 60 יום.