העותר קיבל במאי 2012 הודעה, נושאת תאריך 15.5.2012, מבנק המזרחי, בו מתנהל חשבונו, על עיקול שהוטל ע"י העירייה, ביום 9.5.2012, (להלן: "העיקול"), בגין חוב ארנונה שלטענת העירייה העותר חייב לה. לטענת העיריה חיוב בארנונה הוא בגין מבנה תעשייה הנמצא ברח' מנחם יקואל 15 בבת ים, המורכב משני תתי נכסים, 8 ו- 9 (להלן: "הנכס"). לפי רישומי העירייה, הנכס מהווה נגרייה, שהמחזיקים בה הם העותר, אזולאי מקלוף, ובנו, יעקב מקלוף (להלן: "הבן") ולשיטתה החוב הצטבר בתקופה שבין 1.1.2003 ועד ליום 15.12.2005.
בעתירה דנן מבוקשים מספר סעדים:
א. מתן צו מניעה שיאסור על העירייה לנקוט בכל פעולת גבייה.
ב. קביעה שיפוטית כי העירייה עושה שימוש בחוסר סמכות בכתב ההרשאה לעיקול נכסים על פי פקודת המיסים (גביה).
ג. קביעה שיפוטית שהעותר לא חייב את הסכום הנדרש ע"י העירייה בגין ארנונה עבור הנכס, בין בשל כך שהחוב אינו קיים ובין בשל התיישנות.
ד. צו שיפוטי לעירייה להמציא לו את כל המידע המסמכים והאסמכתאות לחוב הנטען ופירוט מלא של מועדי היווצרות החובות.
עיקרי טענות הצדדים