עת"מ 40298-07-14 אלמדאלסי נ' עיריית חיפה

העותר הגיש עתירה המכוונת כנגד חיובו בארנונה בגין חנות הנמצאת בקומת קרקע של הבית המשותף בחיפה, והידועה כחלקה 6/3 בגוש 10892. על חיובו בארנונה הגיש העותר ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה, וזו החליטה ביום 16.12.13 לדחות את הערר.

בגדר העתירה הגיש העותר גם בקשה לסעד זמני, שלפיו תימנע המשיבה מנקיטת הליכי גבייה מנהלית (בקשה מס' 1) וביום 24.7.14 ניתן צו ארעי, כנעתר בבקשה.

ביום 7.9.14 התקיים דיון בבקשה, שהיה גם דיון מוקדם בעתירה. בדיון טען בא כוח העותר שתשובת המשיבה לא הומצאה לו, ועל רקע זה הוריתי לעותר להודיע, עד יום 15.9.14, אם הוא מסכים שפסק הדין בעתירה יינתן על יסוד כתבי הטענות שהוגשו והטיעון שהושמע בעת הדיון. המשיבה הסכימה שפסק הדין יינתן כאמור. ביום 11.9.14 הגיש העותר הודעה שלפיה תשובת המשיבה התקבלה אצלו רק באותו יום, וכי דרושה לו שהות על מנת למסור הודעה בהתאם להחלטה מיום 7.9.14. בהחלטתי מיום 14.9.14 קיבלתי את בקשת העותר בחלקה ונתתי בידיו שהות למסור הודעה עד יום 30.9.14, ובאותו יום אכן נמסרה הודעת העותר.

לאחר שעיינתי בהודעת העותר, נוכחתי לדעת שאין בה התייחסות כלשהי להחלטה שניתנה בתום הדיון ביום 7.9.14, וחלף זאת חזר העותר על חלק מטענותיו בעתירה, היינו שלא ניתן לחייב את הנכס בארנונה.

בנסיבות אלה, אני מחליט להשתמש בסמכותי לפי תקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א-2000 ולהורות על מחיקת העתירה.

כעולה מכתב העתירה, היא מכוונת כנגד החלטת וועדת הערר מיום 16.12.13, ועל פי הוראת סעיף 6(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו-1976, היה על העותר להגיש ערעור מנהלי על ההחלטה, ומשלא עשה כן – לא ניתן לאפשר לו להשיג על אותה החלטה בדרך של עתירה מנהלית (עע"מ 4597/01 וועדה מקומית לתכנון ובנייה "שורקות" נ' גרמנוב פ"ד נד(1) 331 (2002) וכן רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ פ"ד נד(4) 481 (2000)).

העתירה נמחקת והצו הארעי שניתן ביום 24.7.14 (בקשה מס' 1) מתבטל.

העותר ישלם למשיבה שכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ₪.