עת"מ 36844-03-15 פואז נ' ישראל

1.לפניי עתירה מנהלית במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול החלטת המשיב 1 (להלן: "הרשות") מיום 24.3.15, במסגרתה בוטל רשיון המבקש להחזיק בכלי ירייה ארגוני.

2.רקע עובדתי בתמצית:

א.העותר החזיק ברשיון ארגוני משנת 2012. ביום 3.1.15 נחקר העותר בחשד למעורבות בקטטה במקום ציבורי.

ב.ביום 24.3.15 הורה מר ליאור אוחיון – מרכז כלי ירייה ארגוניים – על ביטול רשיונו של העותר לנשיאת כלי ירייה ארגוני, וזאת עפ"י המלצת המשיבה 2 (להלן: "משטרת ישראל"), בגין תיק אלימות מס 33/15 (ראו נספח ב' לעתירה המתוקנת).

ג.ביום 26.3.15 התקבלה הודעת משטרת ישראל, לפיה הוחלט שלא להעמיד לדין את העותר בגין החקירה שנפתחה בעניינו ביום 3.1.15. במסגרת ההודעה נקבע כי עילת הסגירה הינה "לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתך לדין" (ראו נספח א' לעתירה המתוקנת).

ד.עוד בטרם התקבלו ההחלטות המפורטות בסע' ב' ו-ג' , הגיש העותר לבית משפט זה עתירה מנהלית במטרה להורות לרשות להשיב לו את רישיונו. במסגרת הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, אשר אושרה על ידי בית משפט זה, הוקפאו ההליכים בעתירה על מנת לאפשר לעותר להגיש ערר על ההחלטה לבטל את רישיונו.

ה.ביום 20.4.15 הגיש העותר ערר על ההחלטה בדבר ביטול רישיונו מיום 24.3.15 (ראו נספח ג' לעתירה המתוקנת). ביום 10.6.15 ניתנה החלטת הממונה על רישוי וכלי ירייה במחוז צפון, גב' שולה יחזקאלי (להלן: "הממונה"), לפיה נדחה הערר. בהחלטתה ציינה הממונה כי הערר הועבר לתגובת משטרת ישראל, אשר הודיעה לה כי הם אינם חוזרים בהם מהמלצתם להתנגד להחזקת כלי ירייה ע"י העותר וזאת נוכח החקירה שנפתחה כנגד העותר בגין חשד לתגרה במקום ציבורי וירי מנשק חם במקום מגורים, אשר נסגרה מחוסר ראיות, וכן נוכח חומר חסוי הקושר את העותר לעבירות אמל"ח ואלימות. הממונה הוסיפה, כי משטרת ישראל ציינה בעמדתה, כי בהחזקת נשק ע"י העותר יש סיכון לשלום הציבור ולביטחונו. נוכח האמור, הגיעה הממונה למסקנה כי לאחר ששקלה את טיעוניו של העותר והצורך שלו לקבלת רשיון לכלי ירייה ארגוני וכן את עמדת משטרת ישראל, החליטה להכריע את הכף לטובת האינטרס של שלום הציבור ובטחונו. לפיכך הורתה כאמור הממונה על דחיית הערר (ראו נספח ד' לעתירה המתוקנת).

ו.לאור החלטת הממונה פנה העותר לבית משפט זה ביום 23.6.15, בבקשה לתקן את עתירתו. בדיון מיום 10.9.15 הסכימו הצדדים כי העותר יפנה בשנית לפקיד הרישוי ויפנה אותו לטיעונים וממצאים נוספים הנמצאים לדבריו בידיו.

ביום 24.9.15 הגיש העותר לממונה ערר נוסף על ההחלטה מיום 24.3.15, לשלול את רשיונו. ביום 6.12.15 נדחה אף ערר זה ע"י הממונה. בהחלטתה, ציינה הממונה כי עניינו של העותר נשלח בשנית לשם קבלת תגובת משטרת ישראל, אשר שבה והודיעה כי היא אינה חוזרת בה מהמלצתה להתנגד להחזקת כלי ירייה ע"י העותר וזאת נוכח אותם החומרים בגינם הובעה התנגדותם הראשונה, ועמדתם לפיה באם העותר יישא נשק יהיה בכך סיכון לשלום הציבור וביטחונו. בסיפא של ההחלטה קבעה הממונה גם הפעם, כי לאחר ששקלה את טיעוני העותר והצורך שלו בנשק ואת עמדת משטרת ישראל, החליטה להכריע את הכף לטובת האינטרס של שלום הציבור וביטחונו ועל כן דחתה את הערר (נספח ד' לסיכומי העותר).