עת"מ 33971-10-13 דרורי ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון ואח'

העתירה

1. זוהי עתירה מנהלית שהגישו העותרים כנגד החלטת המשיבה 3 – וועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (להלן: "וועדת הערר") מיום 10.7.13, לפיה נדחה ערר 49/13.

    

   הערר הוגש על החלטת המשיב 1 (להלן: "הוועדה המקומית לתכנון ובניה"), מיום 13.1.13, לפיה נדחתה ההתנגדות של העותרים לתכנית בסמכות וועדה מקומית שד/מק/38/290 (להלן: "תכנית 38").

    

   תכנית 38 עניינה הגדלת שטחי ציבור להרחבת בריכת רמת השבים בכ-640 מ"ר, ע"י שינוי ייעוד של השטח המיועד כאזור חקלאי א' לשטח לספורט ונופש, שיגרעו מחצר ומחלקת העותרים שהינה בגודל של כ-19,000 מ"ר (כ- 3.7%).

    

2. טענתם העיקרית של העותרים הינה, כי בינם לבין הבריכה קיים שטח בגודל של כ-, אשר המשיבים מבקשים להשתלט עליו מנימוקים לא תכנוניים, שעה שלא קיים צורך אמתי בהרחבת הבריכה, תוך ניסיון לכפות עליהם הסכם עליו חתמו להעברת השטח הנ"ל לוועד המקומי, בשנת 1998.

    

   לטענת המשיבים, הצורך הינו צורך אמיתי וממשי הנובע בין היתר מצפיפות בלתי נסבלת הקיימת כיום בשטח הבריכה, וכי המשיבות בחנו כל אלטרנטיבה אחרת על פני זו שבתוכנית, שכולן נמצאו לא ראויות לעומת זו שבתוכנית.

    

   טענות אלו בעיקרן עמדו לדיון בפני וועדת הערר שהחליטה לדחות את הערר ולאשר את התכנית (בסייגים מועטים שיפורטו להלן). ועדת הערר בטרם מתן ההחלטה, בין היתר על מנת לבחון שזו האלטרנטיבה המועדפת, יצאה לשטח בטרם נתנה החלטתה.

    

   על כך הוגשה העתירה דנא.