עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
32714-09-15
01/12/2015
|
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל
|
| - נגד - |
עותרים:
1. אריה פרבר
2. מלכה פרבר
|
משיבים:
1. ועדה מקומית לתכנון חדרה
2. ארנון גולדשמידט
|
| פסק דין |
1. זו עתירה להורות על בטלותו של היתר הבניה שמספרו 20150018 מיום 25.1.15 שניתן ע"י המשיבה 1, לטענת העותרים, בניגוד ובסתירה להחלטת ועדת הערר המחוזית מיום 13.8.14. המשיבים מתנגדים לעתירה, כאשר המשיבה 1 החזירה לדיון מחודש נושא אחד, כפי שיפורט להלן.
2.המשיבים טענו בהרחבה (יתירה) טענות שיהוי, אי מיצוי הליכים, וכדומה. הטענות מחייבות עשיית סדר כנגד מה מכוונת העתירה. לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000, עתירה מוגשת נגד "החלטה". החלטה הוגדרה בסעיף 2 ככוללת החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, "לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל". העתירה אינה מכוונת כלפי החלטת ועדת הערר מיום 13.8.14, או כנגד החלטת המשיבה 1 ליתן למשיב 2 היתר בניה, שעליה הוגש הערר, אלא כלפי הוצאת היתר הבניה, שהיא מעשה, הקרוי בחוק "החלטה". לטענת העותרים, הוצאת היתר הבניה, מעשה שהוא החלטה, נעשתה בניגוד להחלטת ועדת הערר ועל כן יש להורות על בטלותו.
3.בהקשר זה, אני דוחה את הטענות שהעתירה הוגשה בשיהוי, לעומת החלטת ועדת הערר או החלטת המשיבה 1. כאמור, העתירה אינה מוגשת כנגד החלטות אלו, אלא כנגד המעשה של הוצאות היתר בניה, המוגדר כהחלטה לפי החוק. אני דוחה גם את הטענות שהיה על העותרים לפנות לועדת ערר נגד ההחלטה שכנגדה מוגשת העתירה. ערר לועדת הערר מוגש לפי סעיף 112 לחוק התכנון והבניה על החלטה של ועדה מקומית לאשר תוכנית או לדחותה, ולא על הוצאת היתר בניגוד לתוכנית שאושרה. בחוק התכנון והבניה לא הוגדר "מעשה" כ"החלטה".
4.ההיתר הוצא ביום 25.1.15. העתירה הוגשה ב- 19.9.15. כנטען בעתירה, רק ביום 1.9.15 או בסמוך לכך, כשהגיע פקח לבית העותרים והציג להם את ההיתר בצירוף השרטוט שצורף אליו, התברר להם שההיתר שניתן הוא בניגוד להחלטת ועדת הערר ובניגוד להחלטת המשיבה 1 עצמה. אם נכונה עובדה זו, הרי שהעותרים לא השתהו. ההיתר עצמו, כולל השרטוט שהוא חלק בלתי נפרד ממנו, אינו מפורסם ברבים, ולא נשלח לעותרים, ואם כך, הם ידעו על המעשה לראשונה במועד קרוב להגשת העתירה.
5. המשיב 2 טוען, שהעותרים ידעו את תוכן ההיתר עוד קודם לכן. זאת, משום שההיתר (רק העמוד הראשון) צורף למכתבו של ב"כ המשיב 2 לב"כ העותרים ביום 3.5.15 והתקבל אצלו ביום 5.5.15 (נספח ב לתשובת המשיב 2). מה שהיו העותרים יכולים לדעת לפי מסמך זה הוא, שההיתר שהוצא מתיר למשיב 2 "הקמת חניה מקורה וגדר בנויה, הריסה של חלק משטח הגדר הקיימת, העברת פילר חשמל וארון בזק של כל הבית למקום חדש והעתקת עץ דקל הנמצא בשטח חניה עתידית למקום אחר".
6.אני דוחה את הטענה שיש לדחות את העתירה עקב כך שהעותרים בנו בנייה בלתי חוקית. אני מודה ומתוודה, שנבצר ממני להבין, כיצד בנייה בלתי חוקית על ידי שכן, מאפשרת לשכן אחר לקבל היתר בניה החורג מהחלטת ועדת הערר, אם כך אקבע. אין בעתירה כדי להכשיר את מעשי העותרים. מעשי העותרים ידועים, והתייחסות אליהם נכללה גם בהחלטת ועדת הערר שצורפה לעתירה. אם המשיבה 1 הוציאה למשיב 2 היתר בנייה החורג מהחלטת ועדת הערר, דינו להתבטל. על כן, יש לדון בטענות לגופן.
7.העותרים טוענים בעתירתם שבהיתר הבניה שהוצא יש סטיות אלה מהחלטת ועדת הערר:
א.בניית חומה באמצע החנייה המשותפת
ב.הזזת הפילרים לחלקתם של העותרים
ג.הריסת הגדר בחלק הפרטי של העותרים
ד.הפרדת החניות על ידי הקמת קיר בין החניות