עת"מ 32232-10-16 סיידי ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

1.המשיבים הגישו עתירה מנהלית, בה הם מבקשים להורות על בטלות החלטת המבקשת, המתנה את חידוש רישיונם לנהיגה בקיום מבחני נהיגה עיוניים ומעשיים. המבקשים מבקשים לסלק את העתירה על הסף, על שום שהוגשה במאוחד ע"י תשעה נהגים שונים. לשיטתם, כל עותר לנסיבותיו, ואין לדון בעתירות תחת אכסניה משותפת.

2.בפתח דבריי אציין, כי רישיונות הנהיגה של המשיבים הוגבלו בעבר, במסגרת מגבלות שהוטלו עליהם כחייבים בלשכת ההוצל"פ. משסילקו המשיבים את חובותיהם, וביקשו לבטל את המגבלה הנוגעת לרישיון הנהיגה שלהם, סורבה בקשתם עד כי יעמדו במבחנים כאמור.

3.דין הבקשה להידחות. בפסיקה נקבע כי מקום בו נסיבותיהם הפרטניות של העותרים שונות, עליהם להגיש עתירות נפרדות, אף אם לטיעוניהם קיים מכנה משותף דומה (ראו למשל בג"ץ 5866/01 עמאד נ' משרד הפנים (לא פורסם, 4.9.2001); בג"ץ 3550/02 ארמילאת נ' מפקד אזור חבל עזה (02.06.2002)). הגיונה של הלכה זו במגמה שלא לסרבל ולהאריך שלא לצורך את הדיון בעניינם של כלל העותרים (בגץ 3469/09 חזקיהו טמסה ואח' נ' השרה לקליטת עליה - ח"כ סופה לנדבר (22.10.2009)).

במקרה שלפנינו אני סבור, כי דווקא הגשה של תשע עתירות נפרדות, שכל כולן סבות סביב אותו עניין, היא שעשויה לסרבל את הדיון. חשוב לראות, כי העתירה מעלה שאלה אחת זהה ביחס לכלל העותרים/משיבים, היא הדרישה לעבור מבחנים כאמור, ואין היא שונה כהוא זה מעותר לעותר. אפילו היו מוגשות תשע עתירות בנפרד, ראוי היה לאחד את הדיון בהן. מכל מקום, משהוגשה עתירה אחת לתשעת העותרים, ראוי כי כך היא גם תידון.

4.מן הטעמים הללו הנני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

הוצאות ההליך תישקלנה בסופה של ההתדיינות בעתירה.

סוף דבר הבקשה נדחית. דיון בעתירה יתקיים כאמור בהחלטתי מיום 27.10.2016. שאלת הוצאות בקשה זו תישקלנה במועד הכרעה בעתירה גופה.

המבקשים (הם המשיבים בעתירה) יתנו את תשובתם לעתירה עד 15 יום לפני מועד הדיון בעתירה.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.