חייט נ' מנהל הרשת המוסמכת ואח'

בקשה לקיים דיון בבקשה לצו ביניים שהוגשה עם העתירה, במהלך הפגרה.

לאחר שקראתי את כתב העתירה, ואת הנספחים הרלוונטיים להחלטה זו, את הבקשה לקיום דיון דחוף בפגרה, את התשובות לבקשה, ואת תגובת העותר לתשובות, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני, כי אין מקום לדון בבקשה לצו ביניים במהלך הפגרה, ולהלן הנימוקים.

יצויין, כי העניין הובא לטיפולי רק היום, במסגרת התורנות.

כנלמד מנספח 20 לבקשה למתן צו ביניים, פעל המשיב מס' 1 להפסקת ההפרה האמורה בעתירה עוד ביום 29.5.17, בשלחו מכתב התראה אל האגודה, ואילו החלטת ועד המושב להתקשר עם המשיבות מס' 4 ו - 5 בהסכם עיבוד, התקבלה עוד ביום 15.5.17, כעולה מנספח ד לתשובת המשיבות מס' 4 ו - 5 לבקשה למתן צו ביניים.

כנלמד מן ההתכתבות בין הצדדים אשר צורפה לכתב העתירה, היה העותר ער עוד קודם לכן, להפרה הנמשכת של הוראות הדין הרלוונטיות ע"י האגודה.

מכאן, כי על פני הדברים, יכול היה המערער להגיש את העתירה זמן ניכר קודם פגרת בתי המשפט ולבקש ליתן צו ביניים, עד לקיום הדיון בה.

דא עקא, המערער הגיש את העתירה רק ביום 15.8.17, 16 ימים בלבד קודם המועד שבו, לטענתו, צפויה להסתיים ההערכות לקראת העונה הקרובה - 1.9.17.

יתרה מזאת, נדמה כי קיום דיון בבקשה לצו ביניים כעת, ימים ספורים קודם התאריך האמור, אינו עשוי להועיל למאן דהוא, אך עלול בסבירות גבוהה למדי, לגרום נזק למשיבים 3 - 5 ואף לעותר עצמו, כחבר המושב, שכן מקום שינתן צו ביניים כמבוקש, וההכנה לקראת העיבוד תושהה, עד סיום ההליך העיקרי, צפוי הדבר לגרור איחור ניכר בתחילת העיבוד.

בנסיבות האמורות, אין לסברתי מקום לקיים דיון במהלך הפגרה, והבקשה לעניין זה נדחית.

מעבר לאמור, נלמד מס' 34 לתשובת המשיבים מס' 1 ו - 2, כי ההסכמים עם המשיבות מס' 4 ו - 5 צפויים היו למנוע את המשך הפרת הוראות הדין, ונראה, כי על העותר לשוב ולבחון עתירתו משהסתבר כי ההסכמים נחתמו עוד קודם הגשתה.